פו-לארד לחופש נולד

בלילה הנורא ההוא מול הכתוביות המרצדות את שמות ההרוגים שמדי האבן שלהם כבר יישארו מגוהצים לעד, אני חושבת על צדיק אחד מקרוליינה שהממסד הביטחוני האמריקאי כועס עליו ומדינת ישראל שכחה להחזיר לו טובה.

בדפי ההיסטוריה שייקראו נכדיי תתגלה אחת הצלקות המביישות את תולדותיה של מדינת ישראל - זוהי פרשת ג'ונתן פולארד. פולארד, אזרח אמריקני, יהודי, משלם מחיר כבד על היותו עבריין אמריקאי בהיותו שליח של מדינת ישראל. פולארד, למי ששכח נידון למאסר עולם בכלא אמריקאי שמור היטב ומרצה את עונשו כבר 18 שנים בעוון ריגול למען מדינת ישראל. כיום כבר אין לאיש ספק – אפילו מדינת ישראל לא טורחת להכחיש: פולארד ביצע את שליחותו ברשות ובסמכות של מערכת הביטחון הישראלית, אשר הותירה אותו, כמו גם המערכת המדינית הפוליטית, חשוף ובודד והתנערה ממנו תקופה ארוכה.

בסוף חודש יוני האחרון קראתי בעיתון "מקור ראשון", כתבה מאלפת מאת עו"ד ג'ון לופטוס, אירי, קתולי במוצאו שמנהל את מוזיאון השואה בפלורידה. המאמר שפך אור על האשמות השווא שהסי. איי. אי. הלביש על פולארד, בהן העברת רשימת המרגלים האמריקאים הפועלים בבריה"מ ובעקיפין לגרימת מותם של 40 סוכנים אמריקאים ששירתו בגוש המזרחי, בימים של טרם הרמת מסך הברזל. אולם מתברר, לפי לופטוס, שפולארד שימש עלה תאנה למחדלי הביון האמריקאי שבתוכו הושתלו סוכנים סובייטים. בהמשך התברר כי א. איימס, בכיר בסי. איי. אי, שנעצר רק ב- 1994 הוא שבגד והסגיר חלק מהסוכנים, ואילו את האחרים שגם לגביהם הואשם פולארד, הסגיר ר. הנסן בכיר מוושינגטון שנחשף בשנת 2001 והודה במעשיו כדי להינצל מעונש מוות.

למרות הרשעתם של השניים לא מודים האמריקאים עד היום בטעותם. ביודעם שלפולארד לא הייתה כלל גישה או סיווג מתאים כדי לדלות את שמות הסוכנים האמריקאים בבריה"מ, בדו את האפשרות שפולארד גיבה את הרשימות שמסרו שני הבוגדים לרוסים. עוד טענו כנגדו כי העביר מידע מזיק אחר. את הנחת העבודה הזו עודדו כמובן הרוסים כדי להסיט את האש מסוכניהם ביודעם שפולארד העביר למדינת ישראל מידע חשוב על מעורבותה של ברית המועצות כספקית נשק לארגוני טרור במזה"ת. חשוב לציין כי בנושא זה כבר הייתה הסכמה לשיתוף פעולה מודיעיני בין ישראל לארה"ב שאושרה ונחתמה ע"י הנשיא רייגן, אך בדיעבד מסתבר כי היו מי שחסמו מידע זה במסדרונות הסי איי. אי.

אחת הפעולות המיוחסות לפולארד הייתה העברת שמותיהם של סוכנים סעודים וערבים, לישראל. רשימה זו נודעה בשם "הספר הכחול" והיא מעמידה במלכוד את סעודיה כמממנת טרור, כמו גם את האמריקאים שהפעילו סוכנים אלה וקטפו את פ?רות הפעלתם באירוע הטרור הגדול מכולם ב- 11 בספטמבר. כך חשף בעצם פולארד את ערוות המודיעין האמריקאי שאיבד מערנותו ונתן לגיטימציה להתפתחותו של הטרור המוסלמי.

כל עוד היכה הטרור ללא רחם ביהודים הן בישראל והן במדינות אחרות, העדיפה אמריקה להמשיך ולשתות את הנפט הסעודי אך כיצד נסביר כי גם לאחר ה-11 בספטמבר אל מול אפרם של אלפים מבניה מתעלמת אומה זו מהתנהלותה הכושלת במלחמתה בארגוני הטרור? לו רק טרחו הגורמים המתאימים ולמדו בזמן את תוכנו של "הספר הכחול" של פולארד, היו יכולים לחסוך בקורבנות אדם ללא הבדל דת, גזע או לאום.

עלינו להודות באמת, אנחנו לא יכולים להילחם לבד במפלצת הטרור. האחריות לכך מוטלת על כל אומות העולם ובראש ובראשונה על אמריקה. אולי עכשיו 48 שעות לאחר שבאמריקה הורד הדגל לחצי התורן, ראוי שיקום האיש שיכיר בעובדה שג'ונתן פולארד היה מחלוצי הלוחמים בטרור.