התפתחות בחקירות המשטרה נגד הקבלן ואיש העסקים דוד אפל. בערוץ 1 דווח אמש, כי לפי החשד העביר אפל סכומי כסף גדולים מדי חודש למטהו של השר אביגדור ליברמן, במהלך הבחירות ב-1999.
מהחקירה, המתנהלת מזה זמן רב, עולה החשד כי אפל נהג להעביר את הכספים תחת הסעיף "אבטחת המטה". חלק מהכספים הועברו לידי פעיל הליכוד החשוד בפלילים, שלומי עוז, שניהל את אבטחת המטה.
כתב "הארץ", ברוך קרא, מוסיף:
שלשום הגישה פרקליטות המדינה ארבעה כתבי אישום נגד אפל, בארבע פרשות שונות של שוחד ומרמה. כתב האישום הוגש לבית משפט השלום בתל אביב, נגד אפל, נגד חברת "מגדל הזוהר לבנייה בע"מ", חברת נדל"ן בבעלותו, וכן נגד מקורבו של אפל, בנימין תבין, בעליה של חברת "איכות חיים וגני אביב בע"מ".
במשוחדים לכאורה: נחמה רונן וראש העיר לוד
על פי כתב האישום, פעל אפל כיזם מקרקעין באזור המרכז, בעיקר באזור לוד וגבעת שמואל, להשגת תמיכתם של עובדי הציבור הנזכרים ממשרד המשפטים נמסר כי "כתב האישום מהווה חלק ממלחמתה של הפרקליטות בשחיתות בשירות הציבורי". כתב האישום כולל בשלב זה ארבעה אישומים שמתייחסים לפרשות שונות בעלות מאפיינים דומים, והוא מייחס לאפל כמה עבירות של מתן שוחד לעובדי ציבור. בפרקליטות ממשיכים בבחינת החומר נגד מקבלי השוחד לכאורה, והחלטות יתקבלו בהמשך בהתאם לחומר הראיות.
בכתב האישום בענייניו העסקיים באמצעות טובות הנאה כספיות שהעניק להם. בתמורה, הבטיח את המשך בחירתם כעובדי ציבור.
בין האישים המוזכרים בכתב האישום כמי שקיבלו שוחד מאפל - ח"כ לשעבר נחמה רונן, בתקופה ששימשה מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה; בכיר מנהל מקרקעי ישראל, עודד טל; ראש העיר לוד, בני רגב, וראש מועצת גבעת שמואל, זמיר בן ארי. בפרקליטות הוחלט כי בשלב זה לא יכלול כתב האישום את פרשת "האי היווני", משום שטרם הסתיימה לחלוטין החקירה של החשודים הנוספים בפרשה, ובראשם ראש הממשלה, אריאל שרון