בעל הבית השתגע

זימזום טורדני מחריש בעת האחרונה את אוזני. בדיקה מקיפה גילתה שלא מדובר בחרק בעל כנפיים, אלא במחשבה מעיקה. מדוע מעיקה אתם שואלים, מעיקה מכיוון שאני, שאיש מהקוראים כאן לא מפקפק בשמאלניותי, מגלה הבנה נוכח מדיניות החיסולים של ממשלת שרון. גם לאחר שהטחתי בעצמי אמיתות שונות בדבר הצורך בסיום הכיבוש, פינוי ההתנחלויות ועוד פרטים ממשנתו של ביילין, לא הצלחתי לגלות התנגדות רבה לטילים היוצאים מהמסוקים ומחסלים ממוקדות כל חמאסניק באשר הוא.

האמת היא שאני נגד מדיניות של חיסולים כפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני. גם לאחר שנסיים לחסל את כל מי ששרון חפץ בגולגלתו, ניאלץ להגיע לפתחה של אותה שוקת שנשברה לה כבר עשרות פעמים, ולחשוב האם אנחנו ממשיכים להיות עם כובש, אם לאו. אך למרות כל זאת, ידידיי השמאלנים ומר גולדן היקר גם, יש לזכור שמדובר כאן במלחמה. אותם פעילי חמאס, ובראשם יאסין, רנתיסי ובני מוות נוספים לעולם לא יכירו בזכותנו להתקיים כאן, אלא אם כן נסכים להקים מושבה במימי הים התיכון.

איתרע מזלנו והמקום בו בחר העם היהודי להקים את ביתו מוקף בשונאיו. אותם שונאים, לא משלימים, וכנראה גם לא ישלימו, עם נוכחותנו פה. הלא מזמן חלפו להם הימים בהם דיברנו על שלום, ובשנים האחרונות המנגינה הנשחקת היא היפרדות, הפרדה, גדר, ומה לא, העיקר להתנתק. יזרמו מים רבים בנהרות הדמע של המשפחות השכולות, עד שנזכה לכונן את שגרירות ישראל במזרח ירושלים, ואת שגרירות פלסטין במערבה.

האויב, ואת החמאס אין כל דרך אחרת להגדיר, החליט כי בכוונתו לשבור את רוחו של עם ישראל באמצעות הטרור. למרות כל המילים היפות שהעומד בראשנו אוהב לומר, אכן נשברנו. כשמדינה פותחת במסע הרג כנקמה על פיגוע – מדובר בשבר. אולם אין זו בושה להודות בדבר. אכן נשברנו, ואנו אוספים את שברנו ומזכירים לאויבינו כי במלחמה כמו במלחמה, עושים הכל כדי לנצח. כשם שארה"ב יצאה לה למסעות כיבוש והרג בכדי לשים ידה על ראשו של בן לאדן כזה או אחר, גם אנחנו חייבים להראות ולהסביר לידידינו בעולם, וכמובן גם לשונאינו, כי אין בררה.

במזרח התיכון הישן בו אנו חיים מתקיימים כללי טבע פשוטים ופראיים, קרי החזק שורד. את 55 שנות קיומנו כמדינה השגנו, לצערנו, רק בזכות כוחנו הצבאי, שהרתיע מדינות שכנות מלנגוס בנו. וכשכוח ההרתעה לא עבד – הוכחנו כי צבאנו שווה עשרות מונים משל יריבנו. יש להודות שרק משום הכרה בכוחנו, חתמה עמנו מצרים על הסכמי שלום. ויש להודות, שעד שלא נוכיח ליאסין, ערפאת ודומיהם כי בכוחנו לנצח אותם ולהכאיב להם, לא נוכל לעולם להגיע עימם לשלום.

לעתים, בזמנים קשים, שעה ש-22 אנשים נטבחים להם בירושלים בעיצומו של תהליך מדיני, יש לעשות הפסקה ולהכריז: בעל הבית השתגע, ובעל הבית הולך לעשות דברים מטורפים. רק קיפול זנבם של ארגוני הטרור האיסלאמיים יוכל להוביל את שני העמים המדממים לעברו של שלום כזה או אחר.