עיקר התמיכה של תוכנית המו"פ החמישית של האיחוד האירופי בחברות ישראליות - בטכנולוגיות מידע

הארץ
ltpgt
lt/bgtבועז לויltbgt
בשנתיים האחרונות קיבלו 449 חברות וגופים ישראליים מענקים בסכום כולל של 105 מיליון יורו (כ-95 מיליון דולר), במסגרת תוכנית המסגרת החמישית לתמיכה במו"פ של האיחוד האירופי - כך עולה מנתונים שנמסרו על ידי איסרד (מרכז הקישור הישראלי לתוכניות המו"פ של האיחוד); מענקים אלה ניתנו כתמיכה עבור ביצוע מחקרים במסגרת של קונסורציומים המשותפים לחברות תעשייתיות, מוסדות אקדמיים וגופים ממשלתיים ישראליים ואירופיים.
lt/pgt

ltpgt
הנתונים שנמסרו הם מעין סיכום ביניים להשתתפות החברות הישראליות בתוכנית החמישית. התוכנית נמצאת כיום קצת אחרי אמצע דרכה - הן מבחינת הזמן שחלף (היא מיועדת ל-2002-1999), והן מבחינת הכסף שחולק (הובטחו בה 14 מיליארד יורו, וחולקו עד היום קצת יותר ממחצית).
lt/pgt

ltpgt
תמורת ההשתתפות בתוכנית התחייבה ישראל לשלם סכום כולל של כ-140 מיליון יורו; סכום זה נקבע לפי היחס בין התמ"ג של ישראל לזה של המדינות האירופיות האחרות המשתתפות בתוכנית. אחד מסימני השאלה הגדולים שהתעוררו כאשר החליטה ישראל להצטרף לתוכנית, היה אם יוכלו התעשייה, האקדמיה ומוסדות הממשלה הישראליים לקבל בחזרה - באמצעות מענקים - לפחות את הסכום שהשקיעה המדינה.
lt/pgt

ltpgt
אם מביאים בחשבון שאנו נמצאים כיום במחצית הדרך, 105 מיליון יורו יכולים אולי לבשר טובות לגבי אפשרות העמידה ביעד, ואולם מנכ"ל איסרד, מרסל שטאון, מעריך כי מעתה והלאה תהיה האטה בקצב המענקים המחולקים.
lt/pgt

ltpgt
שטאון אומר כי "עד כה עמדנו יפה בקצב של 50 מיליון יורו לשנה, וגייסנו לפרויקטים את כל השחקנים שהגישו בקשות השתתפות. כעת נצטרך להביא אחרים". הוא מזהה שלוש קבוצות פוטנציאליות שיכולות להגיש בקשות לפרויקטים: כאלו שהגישו בעבר ובקשותיהן אושרו; כאלו שהגישו בעבר ובקשותיהן לא אושרו; וכאלו שלא השתתפו עד היום כלל.
lt/pgt

ltpgt
שטאון אומנם אומר כי היעד שלו הוא שכמות המענקים שיקבלו החברות הישראליות תגיע ל-140 מיליון יורו, ובכך המדינה תכסה את הסכום שהשקיעה, ואולם באותה נשימה הוא מדגיש כי התמורה הלא מוחשית היא העיקר עבור החברות. "הבונוס האמיתי של התוכנית הוא יצירת קשרים עם חברות ענק אירופיות ועם שותפים אירופיים", הוא מסביר. "כניסה לקונסורציום של מחקר עם חברות כמו פיאט או אלקטל יכולה לתת לחברה קטנה גישה לשוק שיתקיים רק בעוד שנתיים".
lt/pgt

ltpgt
מניתוח של חלוקת המענקים על פי תחומים בתוכנית החמישית, עולה כי חלק גדול מהמענקים שקיבלו גופים ישראליים - כ-40 מיליון יורו - יועדו למחקרים בתחומי טכנולוגיות המידע (בסעיף זה מורגשת נוכחות מוגברת של התעשייה - 69%). כמעט כל שאר הכסף הלך לבתי חולים ולגופים ממשלתיים, כמו משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה.
lt/pgt

ltpgt
שטאון מציין כי בגופים הישראליים, החלק המוקצב לטכנולוגיות מידע מתוך כלל המענקים, גבוה מאותו יחס בקרב כלל התקציבים של התוכנית החמישית (25%). ניתן לייחס זאת למספר הרב של חברות מוטות טכנולוגיות מידע בישראל.
lt/pgt

ltpgt
נוכחות ישראלית מוגברת מורגשת גם בתוכניות של מדעי החיים. עד כה זכו גופים ישראליים לקבל מענקים בהיקף של כ-21 מיליון יורו בתוכניות אלה, אך דווקא כאן קשה לאתר נציגים מהתעשייה. מרבית המענקים (64%) הגיעו למחקרים שביצעו המכון הוולקני, מוסדות ממשלתיים אחרים ומוסדות אקדמיים. כ-2 מיליון יורו בלבד מימנו מחקרים שיוזמות חברות ביוטכנולוגיה ישראליות.
lt/pgt

ltpgt
שטאון אומר ששיעור ההשתתפות הנמוך של תעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית בתוכנית החמישית נובע מהמספר הנמוך יחסית של חברות בשלות בתחום זה: "בביוטכנולוגיה קשה לשכנע חברות לשתף פעולה במסגרות רחבות מדי, כי יש חששות גדולים הקשורים לסוגיות של קניין רוחני. באירופה, שבה החברות גדולות יותר, 50% מהתוכניות כוללות שותף תעשייתי אחד לפחות".
lt/pgt

ltpgt
שטאון מוסיף כי "כמה תחומים בתוכניות מדעי החיים אינם רלוונטיים לתעשייה הישראלית, למשל פיתוח מזון, משום שחברות המזון הישראליות לא עוסקות במו"פ - אלא רוכשות ידע. במרבית התחומים האחרים יש לנו בעיה להכניס חברות קטנות בגלל שהן מהססות". לדעתו, העובדה כי המוסדות האקדמיים נהנים ממרבית הכסף מצביעה על כך שהתעשייה הישראלית עדיין לא בשלה.
lt/pgt

ltpgt
ישראל בולטת גם בתוכנית הקרויה ייצור, חומרים ותחבורה. תוכנית זו כוללת תחומים כמו שיפור תהליכי ייצור, מזעור מערכות, תחבורה, אווירונאוטיקה, טכנולוגיות ייצור ומחזור. עד כה קיבלו גופים ישראליים כ-21 מיליון יורו במסגרת תוכנית זו, והם חולקו בין התעשייה (67%) לאקדמיה (33%). שטאון מציין שבתוכניות אלה בולטים התעשייה האווירית והטכניון. "זה החלק הפחות היי-טקי של התוכנית, ובישראל מנצלים אותו היטב", הוא אומר.
lt/pgt

ltpgt
שטאון אומר כי יחס האישורים של החברות הישראליות מגיע ל-1 מתוך 4 (טוב יותר מהממוצע האירופי, המגיע ל-1 מ-5). כל פרויקט חייב לעמוד בשורת קריטריונים שהגדיר האיחוד האירופי: התרומה שלו לשיפור התעסוקה, איכות הסביבה, הבריאות והבטיחות; הערך המוסף שהוא תורם לאיחוד האירופי; ומידת החדשנות שלו.
lt/pgt

ltpgt
ההשקעה בהכנת פרויקט מתחילה מאלפים בודדים של דולרים לחברה שמצטרפת לקונסורציום שמובילה חברה אחרת, ומגיעה ל-20 אלף דולר במקרה שהחברה מובילה את הפרויקט. מבחינת רשימת הגופים שהשתתפו בתוכניות של טכנולוגיות המידע, עולה כי חלק גדול מחברות ההיי-טק הישראליות הגדולות אינן משתתפות בתוכנית. מתוך יותר מ-100 חברות ההיי-טק הישראליות הנסחרות בארה"ב ובאירופה, ועוד כמה מאות סטארט אפים, רק קומץ מקבלות מענקים מהתוכנית החמישית.
lt/pgt

ltpgt
לשטאון יש כמה הסברים לכך: ראשית, חברות אלו התרגלו למענקים של המדען הראשי ולכסף שהגיע בשפע מוול סטריט. שנית, מענקי התוכנית החמישית ניתנים עבור מחקרים המיועדים לבדוק טכנולוגיה - ולא עבור פיתוח של מוצר. "חברות היי-טק רבות מציעות מוצר המבוסס על פלטפורמה טכנולוגית קיימת, ולכן הן אינן יכולות לה