רבין? זה לא ההוא מ"מי רוצה להיות מיליונר"?

- "ילדים לקום, המורה נכנסת לכיתה"
- "בוקר טוב תלמידים"
- "בוקר טוב המורה"
- "מי רוצה לדקלם שלוש שורות על מגילת העצמאות?"

זהו ככל הנראה חזונה של שרת החינוך לימור לבנת לעתידה של המדינה. תלמידים לבושים באופן זהה, קמים כשהמורה נכנסת ומדקלמים על פי פקודה הגדרות מעורפלות למושגי יסוד. נשמע לכם מוכר?
עמוד נוח
חופשיים
תוך שלושים שניות הייתם בחוץ בשלשות!

"מאה מושגי יסוד במורשת, ציונות ודמוקרטיה" הוא הסומק החדש בלחייה הקמוטות של מערכת החינוך. זהו, אם כן, עלה התאנה התורן שקטפה השרה לבנת עבור תלמידי ישראל מעץ איבוד הדעת. השרה, כך נראה, החליטה להכריז מלחמת חורמה על כל אותם משאלי רחוב, בהם נראים תלמידי ישראל מגמגמים במבוכה מול שאלות כגון: "מי היה חוזה המדינה", "מי היה הרצל" ו"על שם מי נקראת העיר הרצליה"?

שיעורי המורשת שהנהיגה השרה אך לפני שנתיים וחצי עוברים כעת לדום לקריאת ההקשב שיוצאת מירושלים. מעתה יש לשנן את "מאה מושגי היסוד" (ואפילו למאה הם לא הצליחו להגיע): מחציתם עוסקים במסורת, והשאר בדמוקרטיה וציונות. תלמידי חטיבות הביניים יוכרחו לדקלם מתוך שינה מי היה הברון רוטשילד, מהו "חוק השבות" ומתי מתפללים את "תפילת שמונה עשרה". עכשיו, אם הם ילכו ברחוב וייתקלו באיזה בוחן נודניק, אף אחד לא יבוא אליה בטענות שהיא מנהלת את מפעל הבורות הגדול בעולם. "אתה רואה בעצמך", היא תאמר בסיפוק לכתב החטטן, "כולם יודעים מי זה הרבין הזה". שום ידע אחר, אמיתי, מהותי, לא ייצא מהתוכנית הזו.

הציונות היא תנועה רעיונית, תנועה לאומית, תהליך היסטורי ורעיון מכונן. מרכיבים אותה רעיונות רבים, שונים ומורכבים, אישים בעלי תפיסות מנוגדות ועשרות אירועים משמעותיים. דמוקרטיה היא תפיסת חיים, תפיסה של שלטון, רעיון פילוסופי בעל גוונים רבים ויישומים שונים ברחבי העולם. לכל דת יש עקרונות ראשיים, ספר קאנוני ושורה של טקסי פולחן.

ציונות לא נמדדת בחמישה אישים, דמוקרטיה היא לא אוסף סיסמאות וגם דת היא יותר מאשר סתם כרוניקת תפילות. כל אחד מהמושגים הללו טומן בחובו עומק ומהות, שלא ניתן באופן רציני לתמצת לשלושה משפטים המיועדים לשינון. לפלות מספר כה מצומצם של מרכיבים מכל אחד מהשלמים הללו מעקר ומסרס אותם. הדבר לא מכבד את המושג, את התלמיד ואת המורה. הדברים צריכים להילמד כמונחים ותופעות שלמים, מורכבים, כמהות דינמית ומשתנה.

נכון, עד היום המערכת חטאה לתלמידים ולחברה, והוציאה מתחת ידה בוגרים שלא ידעו מי היה ז'בוטינסקי, ובלי לדעת מי היה ז'בו קשה קצת להבין את מקומה של תנועת בית"ר בראשית ימי הציונות, קשה עוד יותר להבין את פועלו של מנחם בגין. אבל עכשיו, שהתלמידים יוכלו להשתמש באינסטינקט ההקאה ולפלוט: "זאב ולדימיר ז'בוטינסקי, נולד באודסה בשנת 1880. ציר בקונגרס הציוני ה- 6, הקים בשנת 1925 את הצה"ר, ועמד בראש בית"ר. נפטר בניו יורק ב- 1940, עצמותיו הועלו לארץ בשנת 1964" האם הם באמת יידעו משהו? זו דוגמא לשלושים מילים שלא אומרות כלום. מה זה הצה"ר, מה עשתה בית"ר, מה היתה עמדתו באשר לתוכנית החלוקה, פעולתו להקמת הגדודים העבריים, "קיר הברזל"? כלום. יכול להיות שכל אותם מושגים יילמדו ויופנמו, אך מי יקשר ביניהם? מי יראה את התמונה בכללותה?

אזרח דמוקרטי הוא אזרח יודע, מודע, חושב, משתתף ומבקר. כל הדברים שלימור מפחדת מהם. תלמיד שיידע שבמגילת העצמאות הובטח שוויון לכלל אזרחי ישראל לא יהיה "דמוקרט" אם הוא לא יידע, שהבטחה זו הופרה מיומה הראשון של המדינה. שהיא מופרת בימים אלו ובמיוחד בידי המשרד שמנפיק סיסמאות כמו "100 המושגים של כל הזמנים". תלמיד לא יגדל להיות יהודי טוב יותר אם יידע לדקלם את תפילת שמונה עשרה, אבל לא יכיר את סידור התפילה הרפורמי.

מושגים הם נדבך חשוב, אבל רק הראשון - ואסור להסתפק בו. על בסיס המושגים האלו, ועל כל העשרות שהושארו בצד צריך ללמד את המהות, לחנך לחיים על פיהם. אבל למה שמשרד החינוך יעשה זאת? יש איזשהו מבחן שנותן ציונים ב"דמוקרטיה", שאמור להתפרסם בעמוד הראשון של העיתון? לא. האם מישהו יבוא אליה בטענות על כך, שהתלמידים יוצאים מבית הספר בלי שום חוש ביקורת, בלי שום ידע אינטגרטיבי? גם לא. אז בינתיים לבנת מסתפקת בגידול דור העתיד של שעשועוני הטריוויה הטלוויזיונים.