מאז שזלל את צ'יקי קצת מסריח לו מהפה

אמנם מדובר בקונצנזוס, אבל בכל זאת חשוב להזכיר – אני לא חושב שקיים במאי ששמו קשור בשורה של סרטי מופת לצד סרטים מזעזעים כל כך כמו רידלי סקוט. סקוט הוא הבמאי של "בלייד ראנר" מצד אחד ושל "ים של חברים" מצד שני. הוא עשה את "הנוסע השמיני" וגם את "ג'י.איי ג'יין". הוא ביים את "גלדיאטור", שלמרות שנוכחותו בטקסים מסוג האוסקר תמוהה מאוד, היה סרט פעולה מוצלח וקוהרנטי, ועכשיו הוא עשה את "חניבעל" – אפילו לא סרט אימה מוצלח, בטח שלא מותחן פסיכולוגי, בטח שלא סרט עמוק כקודמו.

נתחיל באתגר הלא פשוט שעמד מול סקוט. "שתיקת הכבשים", במקור רומן של תומאס האריס, הפך לאחד הדוגמאות המוצלחות ביותר לעיבוד של ספר לסרט. זה היה סרט מעניין באמת, בעיקר בגלל היכולת המרשימה של ג'ונתן דמי, אז עוד במאי חסר שם (מבחינה ציבורית לפחות, למרות שכבר הספיק לביים סרט משובח על ה"טוקינג הדז", ואפילו את "נשואה למאפיה"), ליצור סרט אימה אפקטיבי לכל הדעות שהצליח גם לטפל בחוכמה ועם סוג של הומור שחור (שאפיין את דמי בסרטים הראשונים שלו) בפסיכולוגיה האנושית, בתרבות, ובעיקר באינטלקט. השקפת העולם של הסרט – שככל שאנו שכלתניים יותר, מבריקים יותר, כך אנו דווקא בתהליך רגרסיבי מבחינה מוסרית - נוסחה ונומקה בצורה מאלפת, והעיקר, לא פגמה ביכולתו של הסרט לתפקד כסרט אימה מן השורה.

צפייה ב"חניבעל" מעוררת שני גילויים מעוררי תמיהה. הראשון והנסלח יותר הוא שבסרט ההמשך החליט רידלי סקוט לזנוח לחלוטין את המוטיבים המוספים של קודמו ולהתמקד בעשיית סרט אימה אטמוספרי, בדיוק כפי ש"גלדיאטור" הוא סרט פעולה טכני ומרשים. הגילוי השני, והמזעזע הרבה יותר, הוא שהאיש שביים את "הנוסע השמיני", סרט שיכול להוות שיעור מקוצר על יצירת מתח ואימה אצל צופיו, עשה את "חניבעל", סרט לא מפחיד במיל.

"חניבעל" של סקוט הוא סרט פושר ואפרורי. את הממד הפסיכולוגי מחליפים כמה ציטוטים מכתבי דנטה המשומשים ("שבעה חטאים" עסק באותם כתבים בדיוק) וכמה משפטים ודימויים חלולים מעולם היונים. הכשל בהפחדה ובגירוי המחשבה הופך את התמונות הקשות באמת, במערכה האחרונה, למגוחכות כל כך, עד שהדי צחוק עולים מהקהל. הייתי רוצה לראות מישהו צוחק ב"שתיקת הכבשים". אל תתבלבלו ולו לרגע – ההצלחה המסחרית היא פרי יחסי ציבור מושקעים וזכרונות מהסרט הקודם. "חניבעל" הוא סתם סרט מעצבן שאוגר בתוכו רק נקודת אור יחידה – כנראה שסרטו הבא של סקוט ההפכפך יהיה יצירת מופת.

וטוויסט אחרון ולא ייאמן לסיום: דייוויד מאמט ("הדוור מצלצל פעמיים", "הבלתי משוחדים", "שם המשחק") כתב את התסריט לסרט הקלוש הזה. ישר ל"לא ייאמן".