פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "במשטרה יש תרבות של שקר וטיוח"

      ועדת אור הגישה מסקנותיה. ברק ננזף אך יוכל לכהן כראש ממשלה. בן עמי כשל במילוי תפקידו. ביקורת חריפה על המשטרה וההנהגה הערבית. קריאה לממשלה לפעול למען שיוויון זכויות לערבים

      "על המשטרה להטמיע בקרב השוטרים את העובדה שהציבור הערבי אינו אויב" - כך קובע דו"ח ועדת אור לבדיקת מהומות אוקוטבר 2000, שבהן נהרגו 13 ערבים ישראלים מאש שוטרים. מנגד קבעה הוועדה, כי מנהיגות המגזר הערבי חייבת להפסיק להציג את מדינת ישראל כאויב.

      הוועדה מתחה ביקורת חריפה בעיקר על תפקוד המשטרה ומפקדיה במהלך האירועים. "השוטרים התנהגו כרמבואים", קבע הדו"ח. במשטרה, נאמר, יש תרבות של טיוח דיווחים ותחקירי שקר, גם בצמרת הגבוהה של הפיקוד.

      הוועדה מתחה ביקורת מתונה על ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, אולם לא המליצה להטיל עליו סנקציות שימנעו ממנו לכהן בעתיד כראש ממשלה. הוועדה קבעה כי השר לביטחון פנים לשעבר, שלמה בן עמי, נכשל במילוי תפקידו ולא יוכל להחזיק במשרה זו בעתיד.

      בתפקודו של מפכ"ל המשטרה באותה תקופה, יהודה וילק, נמצא כשל מקצועי. הוועדה קבעה כי וילק ומפקד מחוז הצפון לשעבר, אליק רון, מנועים מלכהן בעתיד בתפקידים דומים. קצין המשטרה הבכיר ביותר שהוועדה המליצה לשחרר מתפקידו הוא מפקד משטרת העמקים בתקופת המהומות, תנ"ץ משה ולדמן, המשמש כיום כמפקד מרחב חוף. כמו כן הומלץ להדיח את רפ"ק גיא רייף, שלפי הדו"ח עשה שימוש באש חיה ללא הצדקה. יוצא מן הכלל הוא קצין אג"ם במחוז הצפון, ירון מאיר, שלא הוטלה עליו כל אחריות.

      הוועדה המליצה לקיים חקירה מטעם המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים, כדי שהרשויות יחליטו אם לנקוט בהליכים פליליים או אחרים בנוגע לאירועים בהם נהרגו 10 אזרחים ערבים. לגבי מות שני אזרחים ערבים אחרים כבר מתנהלת חקירה במח"ש.

      על שלושת מנהיגי הציבור הערבי שנחשדו בהסתת הציבור ובליבוי המהומות - הח"כים עזמי בשארה ועבד אלמלכ דהאמשה והשייח ראאד סלאח - נמתחה ביקורת, אולם לא הוסקו לגביהם כל מסקנות אישיות.

      הוועדה קבעה עוד כי המהומות היו תולדה של גורמי עומק שיצרו מצב מסוכן בקרב הציבור הערבי בישראל. "המדינה וממשלותיה לדורותיהן כשלו בחוסר התמודדות מעמיקה עם הבעיות הקשות שמעמיד קיום מיעוט גדול של ערבים במדינה היהודית. הטיפול הממשלתי במגזר הערבי התאפיין ברובו בהזנחה וקיפוח". הוועדה קראה לממשלה לשים בראש סדר העדיפויות שלה את הטיפול בקידום המגזר הערבי כדי להגיע לשיוויון זכויות אמיתי בין יהודים לערבים, בעיקר בתחום הקרקעות. הוועדה המליצה שראש הממשלה יטפל בכך באופן אישי.

      כתב "הארץ", יאיר אטינגר, מוסיף:

      ועדת החקירה הממלכתית בראשות השופט תיאודור אור הגישה בשעה 14:00 את מסקנותיה לנשיא ולמבקר המדינה, ובכך התירה למעשה את פרסומם. שלושת חברי הוועדה - השופט אור, השופט האשם חטיב והפרופ' שמעון שמיר - חתמו על המסקנות פה אחד. עותקים של הדו"ח נמסרו בצהריים גם לפרקליטיהם של 14 האישים שהוועדה הזהירה. להלן התייחסות הוועדה לאישים שהוזהרו ב-2002, כי הם עלולים להיפגע ממסקנותיה:

      אהוד ברק

      הוועדה לא המליצה כל המלצה אופרטיבית לגבי ברק - ראש הממשלה בזמן המהומות - גם לא באשר לאפשרות שישוב ויכהן כראש ממשלה. עם זאת, הוא נמצא אחראי לחלק מהסעיפים שיוחסו לו באזהרה שמסרה לו הוועדה לפני שנה וחצי. לפי הדו"ח, הוכח שלא היה ער במידה הנדרשת לתהליכים המתרחשים בחברה הערבית, שיצרו בתקופת כהונתו חשש ממשי לפריצת מהומות בקנה מידה נרחב.

      ברק אחראי ל"מחדל", היות ש"לא שעה לפניות והמלצות לקיים דיון כלל מערכתי בנושא, ובפועל לא קיים דיון כזה". הכוונה היא, בין השאר, לדו"חות שהגישו לו המועצה לביטחון לאומי, וד"ר אלי רכס, שהתריעו לפני האירועים על המצב השורר במגזר הערבי.

      עוד נכתב ביחס לברק, כי ביומיים הראשונים של המהומות לא נקט פעולות מספיקות למניעת שימוש באמצעים קטלניים בידי המשטרה, ו"לא קיים את חובתו" כראש ממשלה, בכך שנמנע מלדרוש מהמשטרה דיווח קונקרטי על אירועים שבהם נהרגו אזרחים או נפגעו קשה. עם זאת,לא הוכח ביחס לברק כי נתן את ההנחיה לפתוח צירי תנועה "בכל האמצעים" – שסיכנה חיי אדם. ברק הנחה את הכוחות "לגלות נחישות" בשמירה על צירי תנועה, ו"הנחיה זו לא היתה בלתי סבירה".

      הוועדה גם חזרה בה מהאזהרה כלפיו, ולפיה ביומיים הראשונים לאירועים "לא נתן דעתו במידה מספקת לאירועים המתרחשים בתוך המדינה" ו"לא עשה די כדי להביא להרגעת הרוחות" על ידי פגישה עם המנהיגות הערבית. בדו"ח נכתב, כי לא הוכחו מחדלים אלה. בהחלטה שלא להמליץ כלפיו המלצות אופרטיביות. הוועדה כותבת כי "נתנה דעתה" לכך שהוא איננו משמש עוד בתפקידו.

      שלמה בן עמי

      ועדת אור ממליצה כי השר לשעבר בן עמי לא ישמש עוד כשר לביטחון פנים, על רקע "כשל מהותי במילוי התפקיד על ידו". היא מצאה כי בן עמי לא הכין את המשטרה למהומות בקנה מידה נרחב במגזר הערבי, אף שהיה ער לתהליכים שהגבירו את הסיכון לכך. בן עמי גם "לא גילה עירנות מספקת" לסיכונים הכרוכים בשימוש בתחמושת מצופה גומי בפיזור הפגנות ולא דאג לפריסה הולמת של כוחות המשטרה בגזרות השונות. השר, נכתב, "לא פעל בתקיפות ובנחרצות מספיקות בפיקוח על פעולת המשטרה כמתחייב מתפקידו ומחומרת האירועים".

      הסעיף היחיד שלא הוכח לגבי בן עמי ייחס לו שותפות בהנחיה לפתוח צירי תנועה "בכל מחיר". בדו"ח נכתב, כי הוועדה לקחה בחשבון שבן עמי אינו משמש עוד בתפקידו או בכנסת, וכן ש"בכוונותיו" וב"פעולותיו בכל הנוגע לפעילות המשטרה במגזר הערבי היה הרבה מן החיוב".

      המפכ"ל בדימוס יהודה וילק

      הדו"ח מצא "כשל מקצועי מהותי בתפקידו" של וילק כמפכ"ל המשטרה, ואף מצאה כי היה אחראי ל"הפרת חובת אמון כלפי הדרג המדיני" - ולפיכך לא ימלא בעתיד תפקידים בכירים בתחום ביטחון הפנים. וילק נמצא אחראי לרוב פרטי האזהרה שקיבל: הוא לא דאג לאמן ולצייד את המשטרה להתמודדות עם הפרות סדר ולא פעל כהלכה לקראת יום המהומות הראשון ובמהלכו.

      במסקנותיה המערכתיות הוועדה מבקרת את משטרת ישראל בחריפות רבה. היא כותבת כי אין בה נורמות ושיטתיות בהנחיות ונהלים, הפקודות בה עוברות בנוסח "שבלוני, טכני"; אין בה תרבות של דיווח ותחקיר מלא ואמיתי בזמן אמת" - כולל בצמרת המשטרה; אין במשטרה תרבות של יישום לקחים". הוועדה ממליצה למשטרה להגביל את השימוש בכדורים מצופי גומי. עוד נכתב, כי "המשטרה אינה נתפסת במגזר הערבי כגורם נותן שירות, כי אם כגורם עוין, המשרת שלטון עוין".

      השייח' ראאד סלאח

      הוועדה לא הסיקה מסקנות אישיות לגבי השייח ראאד סאלח, מנהיג התנועה האיסלאמית הצפונית שפרש מראשות העיר אום אל פאחם. עם זאת, נמצא כי סאלח "תרם תרומה ממשית לשלהוב הרוחות ולהתפרצות האלימה" במגזר הערבי. הוא נמצא אחראי, בשנתיים שלפני האירועים, "להעברת מסרים חוזרים ונשנים המעודדים את השימוש באלימות ואת האיום באלימות כדרך להשגת מטרותיו של המגזר הערבי במדינת ישראל".

      השייח כינס אסיפות המוניות ו"הפעיל שיטות תעמולה מתלהמות לעורר אווירה ציבורית משולהבת סביב הנושא הרגיש של מסגד אל אקצה". בהתבטאויותיו אלה העביר "מסרים השוללים את עצם הלגיטימיות של קיומה של מדינת ישראל ומציגים את המדינה כאויב".

      ח"כ עזמי בשארה וח"כ עבד אל-מאלכ דהאמשה

      הוועדה לא מסרה המלצות אישיות לגבי יו"ר בל"ד, ח"כ עזמי בשארה, ולגבי ח"כ עבד אל מאלכ דהאמשה. על שניהם נכתב כי הם נבחרי ציבור. עם זאת, הוועדה קבעה כי שניהם היו אחראים, ערב האירועים, "להעברת מסרים של תמיכה באלימות כדרך להשגת מטרותיו של המגזר הערבי", ובכך תרמו "תרומה ממשית לשלהוב האווירה ולהחרפת האלימות".