שוחט מאשים את בנק ישראל כי גרם למדינה הפסדים של מיליארדי שקלים

הארץ

מאת מוטי בסוק

מכתב חריף ששלח ביום ראשון שר האוצר, אברהם שוחט, לנגיד בנק ישראל, דוד קליין, האשים שוחט את קליין כי התכחש לסיכומים קודמים ביניהם, וכי התכחשות זו עלולה לגרום לקופת המדינה נזקים של מיליארדי שקלים; את המכתב שלח שוחט בעקבות החלטת בנק ישראל להגדיר מחדש ובאופן עצמאי את שיטת הרישום של רווחי בנק ישראל.

"חמור במיוחד", כתב שוחט לקליין, "כי בנק ישראל נקט שינויים שיש להם השלכות כספיות של מיליארדי שקלים על היקף ההעברות לממשלה, בלי להתייעץ או לידע מראש את משרד האוצר, למרות שסיכמנו על תהליך עבודה אחר". שוחט גם ביקש מקליין להשעות את השינוי בהגדרת הרווחים, עד שיושלם הדיון עם משרד האוצר.

עד כה נקבעו כללי הרישום של רווחי בנק ישראל לפי חוק בנק ישראל מ-1954, ולפי מסקנות ועדה מיוחדת, משותפת לאוצר ולבנק, שפעלה ב-1990. אלא שכאשר התגלו סתירות בין סעיפי החוק ומסקנות הוועדה, החלו להתעורר בעיות: לא פעם נרשמו במאזן השנתי של המדינה רווחים, אף שבפועל לבנק ישראל היו הפסדים.

בפתח מכתבו לקליין מציין שוחט, כי "לפני כמה חודשים סוכם כי צוותים נפרדים של בנק ישראל ושל משרד האוצר יגבשו המלצות לגבי הגדרת רווחי בנק ישראל ואופן רישומם בתקציב המדינה. נדברנו כי בינואר 2001 ייפגשו הצוותים כדי להגיע להמלצות מוסכמות, כפי שנעשה ב-1990". את האוצר היו אמורים לייצג בדיונים על הרישום ד"ר מומי דאהן ואבישר כהן; את בנק ישראל אמור היה לייצג צוות בראשות ד"ר מאיר סוקולר, ובהשתתפות היועץ המשפטי של הבנק והחשב שלו.

"הצוות של משרד האוצר", כתב שוחט לקליין, "גיבש את המלצותיו וציפה לסיום העבודה של הצוות של בנק ישראל. במקום זאת הופתעתי להיווכח כי בדו"ח הכספי ל-2000 (של בנק ישראל, מ"ב), שהתפרסם בחודש שעבר, הוכנסו שני שינויים משמעותיים בהגדרת הרווח (שאותו מעביר בנק ישראל לממשלה). שינויים אלה הם בעלי השלכות של מיליארדי שקלים על היקף ההעברות של בנק ישראל לממשלה".

השינוי הראשון שהכניס הבנק, כך לטענת שוחט, הוא הוצאת הרווחים הלא ממומשים שלו מדו"ח הרווח וההפסד, ופתיחת חשבון שערוך מיוחד עבורם. משמעות השינוי היא, כי מעתה ואילך לא יעביר בנק ישראל רווחים שמקורם בעליית ערך של יתרות מט"ח שלא התממשה בפועל, למשל בגין פיחות. "לשינוי זה היינו מסכימים", כתב שוחט, "אילו נועצתם בנו".

אלא שהשינוי השני שביצע בנק ישראל אינו מקובל על האוצר; הבנק קבע כי דו"ח הרווח וההפסד שלו יכלול מעתה הפסדים מהפרשי שערים, גם אם אלה לא מומשו. משמעות השינוי היא שאם יתרות המט"ח של הבנק מגיעות ל-20 מיליארד שקל, למשל, ושער החליפין של הדולר יורד ב-17.5 אגורות (ולא חל שינוי ביתרות), נוצר הפסד לא ממומש של 3.5 מיליארד שקל. הפסד זה מצטרף לדו"ח הרווח וההפסד של הבנק, שעל פיו נקבע גובה ההעברה לממשלה.

בראייה רב שנתית לא קרה אמנם דבר ממשי בתזרימי הכספים של בנק ישראל, ובכל זאת איבדה הממשלה 3.5 מיליארד שקל וזאת, לדברי דאהן, מכיוון שבשיטת הרישום שגיבש בנק ישראל רווחים עתידיים לא יקזזו את ההפסד, והוא יישאר ברישומים. זהו אמנם הפסד על הנייר, אבל הוא מונע מהממשלה מקורות לגיטימיים.

על הכנסות הממשלה כרגע, אגב, לא ישפיע השינוי - מכיוון שגם ב-2001 צפויים בפעילות בנק ישראל הפסדים - אבל זה מרחיק את היום שבו הממשלה תקבל כספים מהבנק.

בבנק ישראל הביעו אתמול פליאה על כך שמכתב אישי ששלח שר האוצר לנגיד הגיע לתקשורת; הנגיד, אמרו בבנק, יענה למי ששלח לו את המכתב.