השיחות הרב צדדיות למציאת פתרון למשבר הגרעין הצפון קוריאני, נפתחו הבוקר בבייג'ינג, בירת סין. בשיחות משתתפות ארה"ב, צפון קוריאה, דרום קוריאה, רוסיה, סין ויפן. רוסיה הודיעה בצהריים כי דרישותיהן המוקדמות של ארה"ב וצפון קוריאה מעכבות את מציאות הפתרון למשבר וכי המו"מ שברירי, אך טרם נכשל. סוכנות הידיעות הרוסית הודיעה כי חברי המשלחת ממוסקבה פסימיים לגבי סיכויי הצלחת סבב השיחות.
צפון קוריאה אמרה במהלך השיחות, כי אין ברשותה נשק גרעיני וכי אין בכוונתה לייצר נשק כזה. עם זאת אמרו הצפון קוריאנים כי בכוונתם "לפתח כוח הרתעתי", אם תביעותיהם לא יענו.
יפן אמרה עם פתיחת השיחות, כי יש לאסור על צפון קוריאה לפתח נשק גרעיני. עוד טענה יפן, כי במהלך השיחות, שיימשכו יומיים, יש לפתור גם את נושא הטילים הצפון קוריאניים. סין ביקשה מכל המדינות המשתתפות בשיחות לגלות איפוק.
כתב "הארץ", יוסי מלמן, וסוכנויות הידיעות מוסיפים:
נציגי המשלחות ומומחים סבורים כי אין שום סיכוי להשיג ולו ראשיתו של הסדר, שיביא להסכמתה של צפון קוריאה להתפרק מהנשק הגרעיני שלה ולהפסיק את תכנית הגרעין שלה.
דרום קוריאה הודיעה הבוקר, כי השיחות מתנהלות "באווירה טובה ורגועה". צפון קוריאה הודיעה, בעקבות פתיחת השיחות, כי גורלן תלוי בארה"ב, שתצטרך "לעמול קשה" כדי להגיע להישגים בשיחות, והוסיפה כי אל לארה"ב לבוא בדרישות "בלתי הגיוניות".
מדיניות ה"הליכה על הסף" הוכיחה עצמה
סגן שר החוץ הרוסי העומד בראש המשלחת הרוסית, אלכסנדר לוסיוקוב, אמר אתמול כי הוא יעשה כל שביכולתו כדי להבטיח שכל המשלחות יישארו ליד שולחן הדיונים במהלך הוועידה, אך הוסיף כי הסיכויים להשגת הסדר הם "קלושים מאוד".
ואולם, ראש המשלחת האמריקאית, סגן שר החוץ ג'יימס קלי, נשמע אופטימי מעט יותר בהגיעו לבייג'ינג ואמר: "אנו מתחילים ביום רביעי בבוקר ואנחנו מקווים לחילופי דעות ישירים והגונים". קלי עומד בראש המשלחת לאחר שצפון קוריאה הבהירה כי לא תסכים להשתתף בשיחות אם האמריקאים ישלחו לדיונים סגן שר חוץ אחר, ג'ון בולטון, וזאת בשל דברים נוקבים וקשים שהשמיע בגנות המשטר.
מול הוויתור הזה של ארה"ב עומדת ההתקפלות של פיונגיאנג, שעד לאחרונה התעקשה כי לא תסכים להשתתף בשיחות רב צדדיות וכי היא דורשת לנהל את הדיונים רק במישרין עם ארה"ב. ואולם, לחץ מצד סין ורוסיה הביא אותה לשינוי עמדתה.
סקוט סניידר, מומחה לקוריאה מטעם "קרן אסיה", אמר בראיון לבי.בי.סי כי להערכתו מדיניות "ההליכה על הסף" של הצפון הוכיחה עצמה, וזאת בפעם השנייה. ב-1994-1993 ניהלה פיונגיאנג משא ומתן דומה בעיקר עם ארה"ב, שבו הבטיחה להפסיק את תכנית הגרעין בתמורה לאספקת שני כורים גרעיניים להפקת חשמל, שאותם יספקו יפן, דרום קוריאה וארה"ב. עד שאלה ייבנו, דרשה צפון קוריאה כי ארה"ב תספק לה נפט.
לדברי סניידר, "אנחנו שוב נמצאים עם אותה תחושה של דז'ה-וו". לדבריו, פיונגיאנג רואה בתכנית הגרעין מכשיר מרכזי לשימור המשטר. לפיכך, עמדת פיונגיאנג היא כי תהיה מוכנה להפסיק את התכנית רק בתמורה להסכם אי-תוקפנות עם ארה"ב. להערכת המשטר בפיונגיאנג הסכם כזה יאפשר לו לבלום כל אפשרות של איחוד עם הדרום.