"אני לא בחרתי שרון, אבל אני נותן לו קרדיט. הכי חשוב, שהממשלה לא תתערב בהייטק"

מאת מיכל סבו

מי שעקב אחר התגלגלותן של מערכות ההפעלה לבית מיקרוסופט, וודאי זוכר את השמטת אחד הכלים הנחוצים במעבר מ'חלונות 95' ל-98'. היתה זה ידידתנו משכבר הימים - תוכנת הפקס. הפקעת אחד הכלים היותר חיוניים מביתו של משתמש החלונות הפרטי, התגלתה כמהלומה קשה עבור הישראלי. אוכלוסיית העולם, לעומת זאת, לא ממש התרגשה מהיעלמותו. מחד, נאלצה מיקרוסופט להיכנע לדרישת חברות הפקסים, לפיה הבניית הפקס במערכת ההפעלה פוגעת בהכנסותיהן. מאידך, היה לה קל לוותר עליו, מאחר שאותן חברות ייצרו תוכנות שעשו טוב את העבודה שלהן ובעיקר דיברו בשפה משותפת עם מערכות ההפעלה. לעומת זאת, עברית הן לא ממש ניסו להבין, ומסיבה זו הרגיש הישראלי מעט מקופח. "חייו של המשתמש הישראלי קשים", אומר אריה סקופ, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, ומוכן לחשוף את הבשורה, כי אחת החוויות היותר מרנינות במערכת ההפעלה החדשה 'חלונות XP', היא שובה של תוכנת הפקס הביתה.

סקופ, מנכ"ל החברה בישראל מאז הקמתה באפריל 89', מנוסה בהשקות למיניהן, ממאן לחשוף מועד מדויק לחשיפת מערכת ההפעלה החדשה, ומסתפק ב"אמצע השנה" כתאריך היעד. כמו כן, הוא נמנע מלהרחיב עליה את הדיבור בשלב זה. בד בבד, הוא מדגיש שהאוריינטציה הפעם הינה שיפור איכויות העבודה של המשתמש הפרטי, לאחר ש'חלונות 2000' פנתה בעיקר למגזר העסקי. "מיקרוסופט חזרה למשתמש הסופי", אומר סקופ. "יהיו שם חוויות חדשות, הרבה דברים קטנים".

בשנות ה-70 עבד סקופ ב-IBM ובשנות ה-80 עבר לארצות-הברית, שם עסק בתפקיד מנהל השיווק בחברת היולט-פאקרד (HP) והיה אחראי על הקשרים העסקיים עם ישראל. מיקרוסופט ישראל התחילה את פעילותה עם שלושה אנשים בלבד ועם מחזור פעילות קטן. "אנשים חושבים שהכל בא לנו בקלות, אבל זה לא נכון, היינו צריכים להיאבק", אומר סקופ. לדבריו, בתי התוכנה בארץ לא רצו לפתח בחלונות. "ב-93' פגשתי את מנכ"ל מג'יק, דיוויד אסיא", הוא מספר. "שאלתי אותו, מתי תעשה מג'יק לחלונות?" התשובה החיובית הגיעה רק ב-97'. "היום אסיה יודע שהוא פספס חלון הזדמנויות לעשות משהו מיוחד". מרכז ההדרכה הראשון, שקיבל הסמכה של מיקרוסופט ב-93' היה בית הספר ללימודי מחשב בשם 'ידאג' בניהולו של גדי מאיר. היום קוראים לו 'כלנית-כרמון'.

את קירות חדרו של אריה סקופ במשרדי החברה שבהרצליה מעטרות כמה תמונות המעידות על מפגשים עם אישים בכירים במיקרוסופט העולמית. בשתיים מהן נראים ביל גייטס, יו"ר מיקרוסופט וסטיב באלמר, מנכ"ל החברה לצד סקופ. בתמונה אחרת, ניצב ראש הממשלה היוצא, אהוד ברק. כיום, לאחר הבחירות ועליית אריק שרון לראשות הממשלה, מדגיש סקופ, כי למרות שלא בחר בשרון, הוא דווקא נותן לו קרדיט. ומה אתה מצפה ממנו לעשות למען עתיד ההייטק בישראל, אני שואלת. "הוא צריך לסטות בדרכו ממה שעשה בעבר". סקופ היה מעדיף ששרון יניח לכוחות השוק לפעול בעצמם. לדבריו, יש להשקיע בחינוך, בתשתיות. "אנחנו מעדיפים שהממשלה לא תתערב בהייטק", הוא מוסיף.

"דור המייסדים מתנתק מהניהול היומיומי", אומר סקופ בתגובה למינויו של ריק בלוזו לנשיא החברה ולסמנכ"ל התפעול שלה. "עכשיו הם יתפנו להשקעה בהתוויית החזון של החברה". סקופ נחשב למנכ"ל הותיק ביותר של מיקרוסופט. "פתחנו את החברה בארץ עוד לפני אוסטרליה והולנד".

כשמדברים על מיקרוסופט ישראל, קיימת איזושהי טענה שמישהו שם למעלה, ברמת השלטון המקומי, הכתיב לשוק כיצד לנהוג וקבע את מעמדה הבלתי מעורער של החברה בישראל. סקופ ממהר לנפץ את האשליה ולקבוע שברוב המקרים נהגו המשרדים הממשלתיים דווקא להערים קשיים על החברה. בשנת 97', למשל, רובם המכריע של הגולשים בארץ השתמש בנטסקייפ. לדבריו, הבעיה באתרים הישראלים היתה שלא היה קיים תקן לשפה העברית, ולכן הם לא תמיד נראו כמו שצריך. "פנינו למשרד התקנים וביקשנו שיהיה 'יוניקוד' (קוד משותף)", הוא מסביר, "אולם הם העדיפו שלא לקחת צד". בשנת 95' החלה החברה לשווק את חלונות NT, אך רוב השוק בחר לעבוד עם מערכת ההפעלה 'נובל', ובתוך כך גם משרדי הממשלה. "הינו חברה שמנסה להתוות תקנים", מסביר סקופ, כאשר הוא שוב מדגיש את הקשיים שחוותה החברה. בשנת 98' מיקרוסופט משיקה את פרוייקט "עברי", שפירושו דואר אלקטרוני עברי בארץ ישראל. המטרה, לדברי סקופ, היתה שוב ליצור תקן לשפה, אולם גם תוכנית זו נגוזה בשל שורה של קשיים טכניים. "מסקנה, אנחנו כל הזמן במאבק".

מנכ"ל חברת ידע מחשבים, איציק רדשקוביץ', המשווקת מחשבי מקינטוש בישראל, מוכן לחלוק איתי כמה מילים 'חמות' על מיקרוסופט. "קיים בארץ מונופול ברור ודורסני ששמו מיקרוסופט, והמדינה היא זו שמעודדת את זה". לטענתו, העובדה שאין מיקרוסופט אופיס בעברית למקינטוש מביאה לכך, שלמשרדי הממשלה תהיה העדפה ברורה לפי.סי. רדשקוביץ' טוען, כי ידע פנתה למיקרוסופט ישראל בשנת 98' בבקשה לעשות גרסה בעברית למען הקהילה המצומצמת. "בתגובה, זכינו לתשובות לא ענייניות כמו למשל שהשוק קטן מדי", אומר רדשקוביץ'. כמה קטן? אני שואלת את שני הצדדים. כאן, מעניין לציין, כי לדברי מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, מדובר ב-4 אחוזים מהצרכנים הישראלים. לעומת זאת, אומר מנכ"ל ידע, שבישראל ישנם בין 60 ל-70 אלף משתמשי מקינטוש פעילים, המהווים בין 1 ל-2 אחוזים בלבד מכלל משתמשי המחשבים האישיים בארץ.

מיקרוסופט, בתגובה לטענת מנכ"ל ידע, אומרת כי היא פנתה לחברה עוד ב-93' בהצעה דומה, אולם בהתאם לרוח התקופה, גם ידע לא מצאה בכך עניין. בכל מקרה, בין אם מדובר בתשובה עניינית או בהתנצחות והתחשבנות מיותרת, משתמשי המקינטוש בישראל, על אף מספרם המצומצם, חשים מקופחים.

איש מחשבים מנוסה, נאמן מקינטוש מושבע מזה למעלה מ-15 שנה, סיפר: "ניסיתי להוריד פונטים עבריים לתמיכה בגלישה בדפדפן אקספלורר. בעודי קורא את רשימת השפות הנתמכות על ידי הדפדפן, נדהמתי לגלות שפות כמו זולו, הינדית, אפריקנית, ועוד רבות אחרות שאיש לא שמע עליהן, אבל עברית - אין". וזה עוד לא השיא, מספר המקינטושאי. סיור מעמיק במצעד השפות מגלה, תאמינו או לא, תמיכה ביידיש. נו, שויין.

סקופ מתרומם מהכיסא ופוסע לעבר הלוח, בו הוא מדגים עבורי בהתלהבות יתרה ובטושים צבעוניים, מהי אסטרטגיית ה”דוט נט”. לטענת סקופ, אלו שמבקרים את ה”דוט נט”, אליה מתייחסים פה בחברה ביראת כבוד ומכנים אותה - החזון, גם כן לא ממש מבינים מה הכוח הטמון בה. בטוש אדום, הוא משרטט דוגמא מוחשית על הלוח. "היום, למשל, כשמישהו בונה אתר העוסק בחתונות, הוא נותן לינקים לכל אחד מספקי השירותים", מסביר סקופ. לדבריו, באמצעות ה”דוט נט” ניתן לשאוב מאותו ספק את מסד הנתונים שלו, אשר יתעדכן באופן סינכרוני, מבלי שיהיה צורך לצאת מאתר החתונות. אחד הכלים העיקריים באינטרנט הינו מנוע החיפוש. "אנחנו נהפוך את האינטרנט למסד נתונים גדול, כאשר מאחורי כל מילה יהיו נתונים. הכל יהיה מקוטלג ומתויג. אחת התכונות של ה”דוט נט”, לדברי סקופ, הינה היכולת לתכנת את האינטרנט. אם בשלב הזה אתם מרגישים קצת מבולבלים, אל חשש, זה לא אתם. אחרי הכל, חזון הוא מושג כה מופשט עד שאפילו במסדרונות החברה ניתן לשמוע את מבוכת העובדים, שמוכנים להודות כי הכל עדין די מסובך להבנה. "בשנות ה-90' לא האמינו לי כשהצגתי את חלונות, היום לא מאמינים שה'דוט נט' יתפוס", אומר סקופ.

אחת הפונקציות היותר חביבות שמחכה לנו באסטרטגיית ה”דוט נט” היא חווית הדואר שמלווה אותנו לאן שנלך. בעתיד, נוכל ליצור כללים למשלוח הדואר האלקטרוני. למשל, כיום ניתן רק לציין בלוח הפגישות שלי שאני במשרד, בנסיעה או בבית. בקרוב, מסביר סקופ, הדואר יזהה את המילה 'נסיעה' ואת מה שעומד מאחוריה, וישגר הודעות דחופות לאוטו, או לחילופין תזוהה המילה 'בית', וכך יעברו ההודעות באמצעות הממיר למסך הטלוויזיה שלי.

התקפות הוירוסים האחרונות פסחו על מחוזו של סקופ. "אני מעולם לא הותקפתי", הוא אומר. "אם אני מקבל אימייל מזר, אני לא פותח אותו". לא הייתי מציעה לכם לשלוח לו כרטיס ברכה אינטרנטי, כי אין סיכוי שהוא יקרא אותו, אלא אם כן המוען מוכר לו. "אולי אני מפסיד כך הרבה דברים יפים ששולחים לי", מדגיש סקופ. בינינו, זהירות יתר אף פעם לא הזיקה.

ומה בשוק ה-PDA`s? ידוע שמערכת ההפעלה פאלם OS חולשת על כ-90 אחוז מהשוק, ואילו חלונות CE נאלצת להסתפק בכ-7 אחוזים מהשוק בלבד.

"הוצאנו את 'חלונות CE' כדי ליישם חזון. בחזון לא מודאגים מאחוזים", מבהיר סקופ. לדבריו, גם ב'וורד' השתמשו בהתחלה רק כ-5 אחוז מהשוק.

"נאפסטר הביאה עימה תרומה לתולדות המחשוב", אומר סקופ. לדבריו, אנשים טעמו את עולם ה"פיר2פיר" (P2P) ואהבו אותו. אולם מבחינה אידיאולוגית, נאפסטר גורמת לבעיה מסוימת, בכך שהיא מורידה את המוטיבציה של היוצרים ליצור. נאפסטר לקחה מושג טכנולוגי ושיבחה אותו, אך מאחר שהדעת אינה סובלת את המצב הקיים, אין מנוס מכניסת אמצעי תשלום לשימוש בשירות.