נו, זאתי... ההיא...

שי: צריך לכתוב על מיה קלוג.
גולדן: מי?
שי: מה מי? מיה קלוג.
גולדן: לא מכיר.
שי: מה לא מכיר? מיה קלוג, ההיא מ... נו, איך קוראים לזה... נו... התוכנית עם ה... נו, אתה מכיר.
גולדן: זהו, שלא.
שי: נו, אני אומר לך, מיה קלוג... בלונדה כזאת, זאת אומרת צבועה, זאת אומרת שהשיער שלה צבוע.
גולדן: והיא?
שי: מה איתה?
גולדן: צבועה?
שי: אנא עארף? כאילו, יש עליה איזו פוזה. היא משחקת אותה סמי בייב כזאת. כאילו, היא חושבת את עצמה ל... זאת אומרת, יש כאלה שחושבים אותה ל... אני יודע, יש כמה שחושבים שהיא מגניבה והכל.
גולדן: והיא לא?
שי: לא יודע. לא מכיר אותה.
גולדן: אז מאיפה אתה מכיר את השם שלה?
שי: זה העניין, שאני לא יודע. כאילו, אני מדליק טלוויזיה ופתאום זאתי... בכבלים, בערוץ 2, בלוויינים, בהכל. אפילו שבעצם, כאילו... אין לה כלום, אין לה תוכנית, כאילו "התוכנית של מיה קלוג" או משהו.
גולדן: אז איך זה שהיא בטלוויזיה?
שי: באמא שלי שאין לי מושג. היא פשוט שם. היא כמו איזה כוח טבע שאף אחד לא מבין. כמו איזו יבשת שכולם מכירים את השם שלה, אבל אף אחד לא ביקר בה מעולם. כאילו, לאף אחד אין מושג מה יש בה.
גולדן: ואתה צריך לכתוב עליה?
שי: משהו ל"סלב על הסכין".
גולדן: אבל אתה לא יודע עליה כלום, נכון?
שי: לא, כאילו, זאת אומרת, נכון. אני מכיר אותה, בטח. מי לא מכיר את מיה קלוג? סבתא שלי בבית אבות מכירה את השם שלה, אבל אין לה מושג מי זו בכלל. ככה זה עם עוד אנשים. המון אנשים מדברים על זה שהם מכירים אותה, אבל לאף אחד אין מושג מה בתכל'ס היא עושה.
גולדן: זו לא ההיא, נו, שהיתה כתבת שטח אצל גיא פינס?
שי: וואלה!
גולדן: נו, והיא גם הייתה מביאה אותה בחלטורות אצל כל מיני, ארז טל, דנה מודן, אמנון לוי וכאלה. משחקת אותה כוסית אינטליגנטית או משהו.
שי: וואלה!
גולדן: וגם... אה... היא היתה אצל קיציס משהו... נו... אולי נערת תסריט, מפיקה, עורכת... מי סופר?
שי: וואלה, יכול להיות!
גולדן: ועכשיו יש איתה איזה משהו בלוויין.
שי: אין לי צלחת.
גולדן: בכל מקרה, כאילו, היא סלבריטי, היא מישהו, היא בטח מישהו יותר מוכר ומשמעותי מהרבה אנשים אחרים... נאמר, שי גולדן.
שי: וואלה!
גולדן: אז תכתוב על זה.
שי: על מה?
גולדן: על זה שהיא מפורסמת יותר משי גולדן.
שי: מי?
גולדן: מיה קלוג.
שי: מי?
גולדן: מיה קלוג.
שי: אתה מוכן לאיית לי את זה בבקשה?
גולדן: את מה?
שי: את השם של ההיא.
גולדן: של מי?
שי: מיה קלוג.
גולדן: באחותי הקטנה שאני לא מכיר.

גדולה, גדולה מהחיים. היא נמצאת בתודעה שלנו בזכות. לא בחסד. מניאק מי שאומר בחסד. יש עליה. אל תלכלך. גם אם אתה לא מבין איך נכנסה זאתי פתאום להכרה שלך. ועוד בדלת הראשית. גם היום שלך יגיע, יא בן זונה. תעביר, תעביר.