בכיר באוצר: "עלות הסיוע שרשות השידור מבקשת - 500-400 מיליון שקל"

רוני קורן-דינר

בעקבות דבריו של מנכ"ל רשות השידור, אורי פורת, אתמול בישיבת הממשלה, לפיהם משרד האוצר מונע מהרשות לעמוד בתנאי התחרות בשוק התקשורת, מגיב היום גורם בכיר במשרד האוצר וטוען כי הפיתרון לקשיי רשות השידור נמצא בידיה שלה. אתמול אושר תקציב הרשות, שיעמוד בשנת 2001 על 847 מיליון שקל (כולל תקציב פיתוח).

תקציב הרשות הוגדל בכ-8%, למרות חריגה של כ-50 מיליון שקל בשנת 2000. יצוין כי תקציב הרשות מחושב לפי תחזית ההכנסות בכל שנה, ובשנת 2000 גדלו ההכנסות מחסויות ומהסכמים חיצוניים באופן משמעותי. האגרה לציבור דווקא ירדה בשלוש השנים האחרונות בשיעור של כ-5%, והיא עומדת כיום על 517 שקל למשפחה.

כזכור, טען פורת כי הבראת השידור הציבורי תלויה בהוצאת מאות עובדים עודפים לפרישה מוקדמת, ובפירוק מהשורש של כל הסכמי השכר הקיבוציים והעיוותים שנוצרו בהם עם השנים. הסכום המבוקש ממשרד האוצר, לדבריו, אמור לשמש לתוכנית הבראה של 15 שנים, במהלכן יוחזר מלוא הסכום. חלק מהסכום יוקדש לשיפור תנאי הפנסיה לעובדים (גם לעובדים שכבר פרשו, על פי החוק).

"עלות הסיוע שרשות השידור מבקשת למימוש תוכנית ההבראה יכולה להגיע ל-500-400 מיליון שקל", אמר ל-TheMarker.com גורם בכיר באוצר. "הבעיה של רשות השידור היא לא בשיעור התקציב, אלא לאן הכסף הולך - ידוע שהניהול הכספי של רשות השידור הוא שערורייתי: עובדים רבים מקבלים שכר מנופח בשעות נוספות פיקטיוויות והחזר הוצאות שלא הוציאו, ודרוש מנהל אמיץ שיידע לעמוד מול הדרישות.

"בפועל קורה שכל ניסיון לעמוד מול העובדים גורר שביתות והחשכות מסך, וכמובן שנוח יותר להיכנע לדרישות הוועדים ואחר כך לבקש את הכסף ממשרד האוצר, ולמעשה להכביד את הנטל על משלמי המסים. ברור שאותם עובדים שקיבלו משכורות מנופחות לא יסכימו לפרוש כאשר כל התוספות הללו לא מחושבות להם לפנסיה, אבל ככה זה בעוד מקומות עבודה במגזר הציבורי. כנראה שברשות עדיין לא הבינו שהערוץ הראשון הוא כבר לא מונופול. המנכ"ל צריך לקחת אחריות, לגייס את הגיבוי הפוליטי הדרוש, ולקצץ גם במחיר שביתה של חודשיים".

דובר רשות השידור, יובל גנור, מסר בתגובה כי מנכ"ל הרשות דוחה בתוקף את טענות פקידי האוצר ומגדיר אותן כהיתממות והתחסדות. "לאוצר ידוע כי בעיותיה של רשות השידור לא נולדו היום וגם לא בשנים האחרונות, וכי מדובר בבעיות שמובנות בחוק רשות השידור, ובהסכמי העבודה הבלתי אפשריים שנועדו להתמודד עם העובדה שעובדי הרדיו והטלוויזיה הממלכתיים נחשבים לעובדי מדינה", אמר גנור ל-TheMarker.com.

"אלה המדברים על 'ניהול כספים שערורייתי' הם אלה שיצרו את השערורייה, תוך התעלמות מוחלטת מן הצרכים האמיתיים של השידור, ונהגו ברשות השידור במשך השנים כאילו היתה מחלקה במשרד החקלאות או ברשות העתיקות. הם גם אלה שמסרבים לסייע לרשות בתוכנית ההבראה שהכינה בכוחות עצמה. במקום להטיף על בזבוזים בהוצאות שכר, מוטב היה לו אנשי האוצר היו מאשרים את התוכנית כבר לפני שנתיים וחצי וחוסכים את ההוצאות הללו", אמר פורת.