כוכב המטמון

אני חייב להקדים ולומר - מדובר בסרט דיסני מאוד ממוצע, לא יותר מזה. הגירסה העתידנית ל"אי המטמון" לא מצליחה להתרומם מעבר לזה. גיבור הסרט הוא ג'ים הוקינס, נער הרפתקן, בעל דמיון עשיר וכושר המצאה, כזה שהמורים אוהבים להגדיר כילד בעייתי. יום אחד נופלת לידיו מפת אוצר. אותו אוצר שמילא את דמיונו כילד, תוצאה של סיפור שלפני השינה, שאמו היתה נוהגת לספר לו. ג'ים מחליט שעליו למצוא את האוצר. גם כדי להגשים חלום ילדות, אבל גם כדי לעזור לאמו קשת היום (בכל זאת דיסני). הוא יוצא למסע בספינה, בחברתם של מגוון יצורים שונים ומשונים, רובם בדמות חיה כזו או אחרת. בדרך אל האוצר יש לא מעט שרוצים להכשיל את ג'ים במשימה ולקחת את האוצר לעצמם. הגדול שבאויביו הוא ג'ון סילבר, הפיראט הכי מסוכן בגלקסיה, שמצטרף למסע במסווה של טבח הספינה. באורח מפתיע, ואולי לא, ג'ים מצליח להתיידד עמו ולרכך את ליבו.

אם הם מוצאים את האוצר או לא, זה ממש לא משנה. אני גם לא רוצה לקלקל לכם את הסוף. אבל בכל זאת אקלקל ואומר: הסרט לא מצחיק. הסצינות והדמויות נטולות כל הומור. פה ושם אולי יעלו חיוך, אבל לא יותר מזה. וחבל. חלק מהותי מהקסם והכיף בסרטים המצויירים, מה שמצליח לשבות גם אותנו המבוגרים שעה וחצי מול המסך, הם הצחוקים. וכאלה, לצערי, אין.

הרבה יותר מרתק מהסרט הוא הסרט על הסרט, שמחולק לכמה וכמה פרקים במסגרת התוספות המיוחדות של הדי.וי.די. בסרט נעשה שילוב של אנימציה קלאסית, שנעשתה ביד היוצרים במלוא מובן המילה, ואנימציה ממוחשבת, האחראית על חלקים מאוד מסוימים בסרט. שווה להקדיש את הזמן ולצפות בכל הסרטונים. צפייה כזו ארוכה אמנם בהרבה מצפייה בסרט עצמו, אבל היא גורמת לך להעריך אותו קצת יותר, ולו בשל העבודה הרבה והזמן הארוך המוקדשים לעשייתו.

הבשורה האמיתית שחבויה בקופסה של "כוכב המטמון" נוגעת לנחיתתו הצפויה של "מלך האריות" בגירסת הדי.וי.די, כמעט עשור לאחר שכבש את ליבנו מעל המסך הענק. באמת הגיע הזמן. בלי לדעת אילו מטעמים מתכננים להכניס שם החבר'ה מדיסני, אני בטוח שמדובר במוצר חובה בכל בית, גם אם אין בו ילדים.