תא הטלפון

סרט מוזר "תא טלפון". קצר מאוד. בסך הכל 78 דקות, ובכל זאת, יש תחושה כי עריכה קפדנית יותר היתה מיטיבה איתו. מותח מאוד, בדרכו, ובכל זאת, יש תחושה כי היה יכול להיות מותח הרבה יותר. מפתיע במידה, ובכל זאת, יש תחושה כי תסריטאי מיומן יותר מלארי כהן היה יכול להפוך אותו למתעתע הרבה יותר. על פניו: החמצה, ובכל זאת, לא באמת. "תא טלפון" הוא סרט שנולד לדי.וי.די. עם זאת, קצת חבל על אלה ששילמו 34 שקלים שלמים כדי לראות אותו בקולנוע.

סטיוארט שפארד (קולין פארל – שכוכבו דרך לאחרונה משום מה, בקרב מלהקים בהוליווד, ואשר נדמה, לאחר צפייה ב"השתול", "דרדוויל" ו"תא טלפון" כגירסה מנייריסטית וצעקנית מאוד של אל פאצ'ינו וונאבי) הוא יחצן ניו-יורקי חלקלק, מהסוג שיפשיט אותך מכבודך העצמי ואחרי זה ישדך אותך לפסיכולוג בשביל עמלת התיווך, חי בעולם שכולו טוב. הוא אמנם לא ביג שוט אמיתי, אבל הוא מרגיש כמו נירון קיסר בהתקף מגלומניה. הוא צועד ברחבי ניו-יורק עם פלאפון ועם עוזר צמוד, מחלק הוראות לכל העולם ואחותו ומדמה לעצמו שהוא חי באמת.

הכל מתחיל להשתבש כשסטו נעצר בתא הטלפון הקבוע בפינת השמינית ורחוב 53 כדי לנהל שיחה שאי אפשר יהיה למצוא בחשבון הטלפון הסלולרי לשחקנית צעירה, אחריה הוא מחזר במרץ (פאם – קייטי הולמס מ"דוסון קריק", שחורכת את המסך ביופייה). סטו נשוי באושר, דרך אגב. או לפחות כך חושבת אשתו. רגע לפני שהוא יוצא מהתא, אחרי עוד שיחת חיזור מקושקשת, מצלצל הטלפון וסטו, בהתנייה האוטומטית של כל בן תרבות טכנולוגית, מרים אותו. הוא לא יודע, אבל מעברו השני של הקו מסתתר קיפר סאתרלנד, שלאורך כל הסרט מופיע בקול המתכת המרוסק והאניגמטי שלו, מחובר לרובה צלפים שמכוון אליו מאחד החלונות הסמוכים.

הדובר מאלץ את סטו להישאר בתא באיום שילחץ על ההדק אם לא יעשה כרצונו. ומה רצונו? כאן מתחיל הכל להתחרבש, והסרט הופך לדרמת מוסר מוזרה שמנסה להתחפש לטקסט פסיכולוגי. אבל הפסיכולוגיה לא שווה הרבה יותר מגרוש ודמותו של המטלפן המטורף הופכת להזויה ומגוחכת ככל שהדקות נוקפות. גם סטו הופך, בהתאמה, לכזה. הוא מתבקש להתוודות על חטאיו בפני אשתו ולשמש מודל להכאה על פשע – הכל, כמובן, לעיניי מצלמות הטלוויזיה שממהרות להצטרף לחגיגה.

פקד משטרה (פורסט וויטיקר – שמאז "גוסט דוג, דרכו של סמוראי" אי אפשר יותר לראותו באף סרט ולא לשאול את עצמך, "איך התגלגל לכאן גוסט דוג"?) מנסה להועיל ולהושיע ולבסוף גם מגיע הסוף, לא לפני לא מעט דפיקות לב מואצות וסוף, כמו שהובטח, מפתיע משהו. אבל הסך הכל בנאלי משהו, בעיקר בגלל שההנמקות הפסיכולוגיות להתנהגותו של הצלף המסתורי, כמו גם חורים מוזרים בתסריט – כיצד והיכן הצליח להשיג כל כך הרבה מידע על סטו? – כמו גם נרפותם של אנשי המשטרה, הופכים את הצפייה בסרט לכיף שבצדו תחושה שזו היתה יכולה להיות תחילתה של ידידות מופלאה.

אבל הצופה נפרד מ"תא טלפון" באנחה של הקלה, שהגיע לסופו, וגם אם הזמן עבר מהר, ממש מהר, "תא טלפון", יותר מאשר קצבי – הישג נאה, בהתחשב בעובדה שהוא מתרחש רובו ככולו בלוקיישן אחד ודל להחריד בדמויות ובעלילות משנה – הוא סרט תזזיתי. במבט לאחור, נדמה כי דווקא היפוך תפקידים בין קיפר סאתרלנד לקולין פארל היה משרת אותו טוב יותר. אין מתאים מסאתרלנד לגלם קשיחות נימוחה, גבריות מתפרקת, ואין מתאים מפארל לדמות נבל הקומיקס. הוא הרי היה "בול'ז איי" כל כך מוצלח ב"דרדוויל".

פרק התוספות מעניין ומספק. פרק מאחורי הקלעים ופרק רצועת הבמאי בהחלט מעניקים לכל מי שמרגיש צורך לנבור עמוק יותר לתוך הטקסט הלא מושלם הזה, את כל המידע שהוא זקוק לו. "תא טלפון" הוא סרט קולנוע בינוני, ובעיקר בעל איכויות לא מטופלות כהלכה. בדיוק החומר ממנו עשויים להיטים בדי.וי.די.