ברשות הפלסטינית מאוכזבים מהחלטתו של ראש הממשלה, אריאל שרון, שלא לרכוש גז מהרשות. בגלי צה"ל דווח כי גורמים ברשות אמרו ששרון "נכנע ללחצים של הימין משיקולים פוליטיים, וויתר על פרויקט משותף שהיה עשוי לתרום ליצירת אווירה חדשה בין העמים".
יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת, שלום שמחון (העבודה), ביקר אף הוא את ההחלטה, ואמר כי "שרון החמיץ הזדמנות פז לפתח עם הפלסטינים ערוצים אזרחיים וכלכליים שייסעו לבסס את תהליך השלום". גורמים במשק האנרגיה אמרו כי ההחלטה נבעה מהחשש שהכסף ישמש את הפלסטינים למימון פעולות טרור.
ההחלטה עשויה לפגוע ביחסים עם בריטניה
כתב "הארץ" עמירם כהן מוסיף:
ההחלטה התקבלה בפגישה שקיים שרון עם שר התשתיות, יוסי פריצקי, וראשי חברת החשמל, אלי לנדאו והמנכ"ל יעקב רזון. ראשי חברת החשמל אמרו שבכוונתם לחתום עד סוף החודש על הסכם עם ספק הגז המצרי, המורכב מחברת מרחב בבעלות יוסי מימן עם חברות מצריות. לפי החוזה, החברה תספק לישראל 1.8 מ"ק גז טבעי בשנה.
החברה היתה אמורה לרכוש את הגז הדרוש לתפעול תחנות כוח משלושה מקורות: חברת ים תטיס הישראלית, שאתה כבר נחתם חוזה אספקה רב-שנתי החל בספטמבר השנה; חברת בריטיש גז (BG) המחזיקה בזכיון להפקת גז מאתרים פלסטיניים מול רצועת עזה; וחברת הצינור הישראלית-מצרית (EMG). לגיוון מקורות האספקה היו כמה סיבות, ובעיקר הרצון שלא להסתמך על מקור יחיד מטעמי ביטחון וסדירות האספקה, שמירה על תחרות באספקת מוצר חיוני והשאיפה לבסס תשתית יחסים כלכליים גם עם הרשות הפלסטינית, ועם מצרים.
שרון התנגד לאספקת גז פלסטיני מעזה באמצעות בריטיש גז כל עוד לא הושג הסדר מדיני בין ישראל לפלסטינים. מצרים רמזה בעבר שלא תספק גז לחברת החשמל אם ישראל לא תרכוש גם גז פלסטיני. ההחלטה עלולה גם להרע את היחסים בין ישראל לבריטניה, שכן שרון התחייב מפורשות בפני ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, שישראל תרכוש גז מקידוחי בריטיש גז מול עזה.