באופן לא מפתיע טרם קיבלנו תשובה לשאלתנו משבוע שעבר איפה הכסף. כי מה שקורה בדרכים לא ממש מעניין את הממשלה היקרה שלנו אם זו לא מפת דרכים או אם אינו קורה בכבישים של השכנים.
ואצלנו מה קורה?
אצלנו הוקמה ועדה פרלמנטרית לנושאי מלחמה בתאונות בדרכים בראשות ח"כ נחום לנגנטל והיא המסמך הציבורי המקיף האחרון בנושאי תאונות הדרכים בישראל. להלן ציטוטים נבחרים מדוח הוועדה (ועדת לנגנטל - ינואר 2003).
"מספר ההרוגים בתאונות הדרכים גדול יותר ממספר נפגעי פעולות הטירור. מאז קום המדינה ועד היום, פגעה בעיית תאונות הדרכים בחברה הישראלית, בנפש, בגוף, וברכוש יותר מאשר כל המלחמות והפיגועים שהמדינה ידעה גם יחד".
על נבחרי הציבור: "חשוב לציין כי לא רק נבחרי הציבור אינם מקיימים את לשון החוק, וכי תופעה זו מחלחלת גם לתוך משרדי הממשלה הממונים על ביצוע החוק".
על הממשלה: "ממשלת ישראל אינה מיישמת את חוק המאבק הלאומי בתאונות הדרכים, ומתנערת מאחריות לביטחון אזרחיה בכבישים".
עוד נטען בדו"ח כי ראש הממשלה לא דיווח לכנסת שלוש פעמים בשנה, כמתחייב בחוק המאבק הלאומי בתאונות, על ההתקדמות בביצוע החוק, וגם הממשלה התנערה מהחוק, כשלא דנה בתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
על אכיפת המשטרה :
"ישראל עומדת בכמות דוחות התנועה בין הגבוהים ביותר, ביחס למדינות האחרות, 609 דוחות תנועה לשנה לכל 1,000 כלי רכב לעומת 471 בהולנד, 166 בנורבגיה, 79 בספרד, ו-68 בגרמניה. היקף דוחות זה לא מניב את התוצאות הרצויות מבחינת מעורבות כלי הרכב בתאונות הדרכים, שכן מבחינה זו עומדת ישראל בראש הרשימה של תאונות (תוך כדי שקלול מתאים לפי חומרה) ביחס ל-1,000 כלי רכב לעומת יתר מדינות אירופה."
- המשטרה נותנת גז בניוטרל:
"פעילות האכיפה הקיימת אינה משיגה את יעדיה הרצויים שינוי התנהגות ומניעת תאונות דרכים".
- המשטרה נוסעת ונוסעת, אבל לא מגיעה לשומקום:
"אין התאמה בין עבירות הגורמות לתאונות קטלניות, לבין מאמצי האכיפה של אותן העבירות".
- המשטרה נוסעת בכיוון הלא נכון ומתנגשת בנהגים הלא נכונים. מי ירשום לה דוח:
"לא כל המידע המצוי בידי המשטרה מגיע ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה".
- המשטרה לא מתחשבת בנהגים אחרים על הכביש:
"ככל שעוברות השנים, פוחת חלקן של התאונות עם נפגעים שהמשטרה מדווחת עליהן".
- ככל שהמשטרה מזדקנת, היא רואה פחות טוב אבל כותבת דוחות יותר מהר. בדיקות תקופתיות אולי:
"כל עוד הציבור סבור כי מטרת האכיפה למלא את קופת המדינה בכספי הדוחות, וכי השוטר מחכה בפינה לרשום דוח..ולא כדי לשפר את ההתנהגות בדרך ובכך למנוע תאונות, הדבר יפגע במאמצים הרבים שנעשים על ידי המשטרה, לצמצם את תאונות הדרכים".
- המשטרה פוגעת במאמצי עצמה תאונה עצמית. הציבור ישלם פעם אחת עבור הדוחות ופעם נוספת לממן את צמצום תאונות הדרכים.
על הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים: "אינה ממלאת את ייעודה."
ומאתנו מצפים למלא את ייעודנו - לשלם קנסות ולמות בתאונות.
על חוקי התעבורה: "חוסר תיאום משווע ואנדרלמוסיה בתחום דיני התעבורה".
נושא הקנסות וגביית הכסף מעודכן יחסית עם ריביות בגובה השוק האפור, עד שהממשלה חקקה חוק להגבלת הריבית בשוק האפור ומאז מוגבלת גם המשטרה - זו שאמורה להעניק לנו ביטחון.
על בתי המשפט לתעבורה : "הועדה התרשמה כי קיים מצב של חוסר אמון מצד האזרח כלפי מערכת בתי המשפט לתעבורה". באמת מעניין למה הם אוכפים את החוק רק עלינו ולא על אותם שמפרים את החוק שהוזכרו למעלה כמו ראש הממשלה.
אברך אתכם בברכת משטרת ישראל שלי ובשבילי.
ניפגש בפרק הבא "למה מרד קנסות?"
מרד קנסות עכשיו! (2)
דובי שוב
18.8.2003 / 9:50