הפרד ומשול

בים החקירות והדיונים המשפטיים המתנהלים בימים אלה נגד בכירים במערכת הציבורית והשלטונית בארץ, כמעט ונעלמה מעיניו של הציבור פרשה אחת, שמבחינות מסוימות היא החשובה מכולן. מדובר בעתירתה של התנועה לאיכות השלטון נגד המשך כהונתו בתפקיד של השר לביטחון פנים, צחי הנגבי. הרקע לעתירה הוא החשד שהנגבי קיבל שכר וטובות הנאה מעמותת "דרך צלחה". היועץ המשפטי לא המליץ, אמנם, להעמידו לדין, אך הנה מה שאמרו בעניין גורמים שונים במערכת המשפטית בארץ:-

א. פרקליטות המדינה, בתשובתה לבג"ץ, טענה כי "מינויו של הנגבי לתפקיד הוא בעייתי במישור הציבורי".
ב. היועץ המשפטי, רובישנטיין, טען כי אמנם אין מניעה חוקית למינוי, אך הוא בעייתי ואינו ראוי.
ג. השופטים מישאל חשין ודורית בייניש מתחו ביקורת חריפה על המינוי, ותהו איך ניתן היה למנותו לתפקיד לאחר שנחקר בעצמו במשטרה.

בתקופה הקרובה צפוי להינתן פסק הדין של הרכב מורחב של שופטים בעתירה נגד המינוי. ובמה חשיבותה המיוחדת של פרשה זו, המציבה אותה אפילו מעל איים יווניים ותורמים לבנים מדרום אפריקה? בעיקר בכך שהנגבי צפוי למנות בימים אלה את קציניה הבכירים של המשטרה - אלה שחקרו אותו-עצמו בפרשה (ניצב יוסי סדבון, נצ"מ מירי גולן - לדוגמה) ושחוקרים בימים אלה את בניו של ראש הממשלה, ובעתיד הקרוב - אולי אף את שרון עצמו.

מונטסקייה, הוגה רעיון הפרדת הרשויות, ודאי היה מתהפך בקברו לו היה רואה לאן הידרדרה משנתו. עוד במאה ה-18 כתב בספרו, "רוח החוקים", כי "הניסיון מוכיח כי כל אדם שהוא בעל כוח, עלול להשתמש בו לרעה ולנצל את סמכותו באורח קיצוני... כדי למנוע ביזוי מסוג זה, יש צורך בכך שרשות אחת תשמש בלם בדרכה של אחרת". הנגבי אכן עשוי לשמש בלם. באופן תיאורטי, בסמכותו לבלום ולעצור קידומם של אלה שרצו ברעתו, או לחילופין לדאוג לכך שהמפכ"ל החדש ימסמס את חקירתו של ראש הממשלה ובניו. נכון, הוא טרם עשה זאת – אך עצם העובדה שבידיו מונחת האופציה הזאת מרתיעה כשלעצמה. ובאותה נשימה אפשר לציין את סמכותו של שר המשפטים, לפיד, למנות את היועץ המשפטי, ולהשפיע בכך על אופן, קצב ויעילות החקירות המתנהלות נגד עמיתיו לממשלה; הכל תיאורטי, כמובן, אבל במדינה כמו שלנו הכל גם אפשרי.

השאלה הקריטית שאליה יש להתייחס בתקופה הקרובה, היא האם הנגבי יתחיל בסבב המינויים במשטרה עוד בטרם פסק בית המשפט את דעתו בעתירה נגדו. אם אכן כך יהיה - מדובר בשלב נוסף בהפיכתנו ממדינת חוק למאפיה שלטונית לכל דבר ועניין. בתוך זמן קצר, אם ננסה לפשט את הדברים, זו תהיה תמונת המצב העגומה בארצנו החמה: ראש הממשלה (ליכוד) ובניו נחקרים במשטרה בחשד לשוחד; ממלא מקום ראש הממשלה ושר התעשייה המסחר והתעסוקה (ליכוד) נחקר אף הוא באחת מאותן הפרשות; והשר האחראי על המשטרה (ליכוד) הנחקר בחשד לקבלת טובות הנאה, ממנה את השוטרים שיחקרו את עמיתיו למפלגה ואולי אף אותו עצמו. אין ספק, שלטון תקין וישר במיטבו. כל המוסיף גורע.

ולסיום, התנצלות קטנה. בשבוע שעבר כתבתי כאן שפרופסור היס, ראש המכון הפתולוגי, צריך היה להתפטר מתפקידו בעקבות חקירת המשטרה בעניין הסחר באיברים. אני חוזר בי. אין שום הצדקה שפרופסור מכובד, ששוקד על עבודתו מבוקר עד ליל, יצטרך לפנות את מקומו, בשעה שהשר האחראי על המשטרה, ראש הממשלה עצמו, ושר בכיר נוסף - החשודים בפרשות חמורות בהרבה - אינם מוצאים מקום לעשות כן.