עיר האלוהים

מדובר בלהיט האחרון שיצא בדי.וי.די מאזור דרום אמריקה. למעשה, מדובר ב"אהבה נושכת", אותו סרט מקסיקני שהצליח בצורה היסטרית בארץ ונוצר במקסיקו, רק שפה אין כלבים וגם לא אותה תחושה פסימית.

סרטו של הבמאי פרננדו מירלס הוא ללא ספק הסרט הכי הוליוודי שנעשה מחוץ להוליווד בשנים האחרונות. הסרט כולל את כל האפיונים האחרונים בעריכה ההוליוודית, ובדי.וי.די הדבר בולט עוד יותר כשאתם צופים בו בדולבי, במערבת האקסקלוסיבית שלכם. כיף לא נורמלי כשהפורטוגזית הסקסית והמתגלגלת על לשונם של הגיבורים השחומים מחפה על תמונות של דם שמשפריצות מתוך המסך השטוח.

זהו סיפורה של פאבלה בריו דה ז'נרו (יענו שכונת עוני, כמו שכתוב בספר וכמו שאתם יכולים לדמיין). השנים הן שנות ה-60, והילדים העניים לא שמעו על עולם המסיבות שמתקיים באמריקה ובאירופה באותו זמן. הם שומעים על רציחות, סמים קשים ובעיקר מאבק הישרדות. זהו גם סיפורו של חזיז, זה שמנסה לברוח מעולם הפשע ומתאר, מנקודת מבטו (כצלם סטילס), את חבורת הילדות שלו, שבינתיים הפכה לחבורה של אנשים באמצע שנות העשרים.

הצד האחר של ברזיל - זה שלא כולל סמבה וסלבה ברזילאי - מכניס את כולנו לאווירה כאילו דכאונית, אבל הפסקול המשובח, שמתפרס יפה על ארבעת הרמקולים, מזכיר לנו שעל אף שמדובר בחוויה קולנועית מחוספסת למראה, עדיין מדובר בתענוג לא קטן.

הסרט מבוסס על סיפור אמיתי, מה שמוסיף כמובן לתחושת ההנאה והסיפוק. כשיצאתי מהקולנוע הרגשתי שביליתי באולם יותר מדי זמן. אפשר היה לערוך את הסרט לאורך הרבה יותר קצר. אבל כשהוצאתי את הסרט ממכשיר הדי.וי.די, הבנתי שהזמן פשוט עבר בסבבה, עם המלון והאבטיח הפרוסים והמזגן שנתן בראש. יריות, אהבה והרבה-הרבה אלימות הם בדיוק מה שכל אחד מכם צריך בסרט טוב.

אם היה מדובר סתם בסרט זר, לא היינו מקבלים תוספות בדי,וי.די. אבל מכיוון שמדובר בסרט קצת אמריקאי (כולל אתר אינטרנט מושקע במיוחד), לשמחתנו יש לנו כאן קצת תוספות, שכוללות ראיונות מעניינים עם הצוות וטריילר בפורטוגזית. כשאתם מטיילים בין מדפי הסרטים בספרייה הקרובה לביתכם, אל תתנו לעובדה שמדובר בסרט זר להטעות אתכם. אל תתפתו לקחת איזה זבל אמריקאי לשבת. "עיר האלוהים" הוא בדיוק הסרט הזר שהייתם רוצים להכניס למכשיר הדי.וי.די שלכם ולשחק אותה מבינים בקולנוע איכותי.