מימון הספקים בספק

ltpgt
עד לפני פחות משנה ההכרזה משבוע שעבר של מנכ"ל ברק, אבי פתיר, היתה נשמעת הגיונית ביותר: "ברק עומדת להשקיע חצי מיליארד דולר בהקמת תשתית התקשורת הפנים ארצית". אולם היום, כשהסימפטיה הכללית של שוקי ההון כלפי חברות התקשורת נמצאת בשפל, ההכרזה גורמת להרמת גבה.
lt/pgt

ltpgt
היום כבר ידוע שלא כל החברות המצהירות על השקעות עתידיות בתשתיות התקשורת אכן יבצעו אותן. זה לא שברק לא תמצא את עצמה בסופו של דבר מתחרה בשוק הפנים ארצי, אולם היא לבטח לא תצעד לבד ולא תשקיע את הכסף בעצמה, וספק אם מלוא הסכום המוצהר יושקע בסופו של דבר.
lt/pgt

ltpgt
פתיר הוסיף שלדעתו אין מקום ליותר מ-3 עד 4 חברות תקשורת בישראל, וזה כולל את בזק 230011-MRQ וחברות הכבלים. מנכ"ל ברק גם עומד על דעתו שבינתיים התוכניות של ברק הן ללכת באופן עצמאי, ואם תהיה הליכה משותפת היא תתרחש רק בהמשך הדרך, אבל לא בהכרח.
ltbrgt
lt/bgtתוכניות גרנדיוזיותltbgt
את דבריו של פתיר ניתן לשמוע בגירסה כזאת או אחרת גם מפיהם של מובילי שאר החברות המעוניינות להתחרות בשוק הפנים ארצי: סלקום, אופק וקווי זהב. למרות הצהרות הנוגעים בדבר, הסיכוי שכל חברה תתחרה לבד לא קיים למעשה, אבל באופן היפותטי ניתן לחשב את הסכום שאמור להיות מושקע בישראל בתקופה הבאה בתשתיות הפנים ארציות.
lt/pgt

ltpgt
ברק הצהירה על חצי מיליארד דולר, בעוד שהתוכניות של אופק הרבה יותר גרנדיוזיות ומדברות על השקעה של מיליארד דולר. בהנחה שסלקום וקווי זהב ישקיעו סכום דומה לזה של ברק, מדובר בהשקעה פוטנציאלית של 2.5 מיליארד דולר.
lt/pgt

ltpgt
אולם, סלקום עומדת לשדרג גם את תשתית הסלולר שלה לקראת סוף 2001 ולעבור לטכנולוגיית GSM. מעבר זה יעלה לה כחצי מיליארד דולר נוספים.
lt/pgt

ltpgt
ההשקעות הפוטנציאליות בשוק התקשורת הישראלי לא נעצרות פה, וממשיכות בהקמת תשתיות כמו הטבעות האופטיות של סלקום, השקעת 80 מיליון דולר ע"י בזק בינלאומי במיזם תשתית הכבלים התת ימית, והקמת תשתית הכבלים האופטיים של חברת שביט שבבעלות פועלים תקשורת ואפריקה ישראל, המוערכת ב-150 מיליון דולר.
ltbrgt
lt/bgtההיצע גדול הרבה יותר מהביקושltbgt
החשבון אינו מסתיים כאן והוא מגיע לסכומים של מעל 3 מיליארד דולר שאמורים להיות מושקעים בשוק התקשורת הישראלי, אולם ברור לגמרי שכל החשבון הזה הוא תיאורטי לגמרי. אין שום סיכוי שיושקע כל כך הרבה כסף בתשתיות התקשורת, בתקופה שבה תחזיות להכנסות של חברות שירותי התקשורת נחתכות ושוק ההון מחמיץ את פניו.
lt/pgt

ltpgt
לא ייתכן שיהיה ביקוש לכל כך הרבה תשתיות במדינה של 6 מיליון תושבים בלבד. מעבר לכך, כל החישובים הללו פרושים על פני מספר שנים ולא כהוצאה מרוכזת, כך שאפילו אם אומנם יושקעו סכומים אלו, בסופו של דבר זה לא יתרחש תוך שנה או שנתיים אלא בטווחי השקעה של מספר שנים (בין 3 ל-5 שנים).
lt/pgt

ltpgt
חברות התקשורת הישראליות מצפות, כפי שנהוג בעולם, לממן את הקמת התשתיות באמצעות מימון ספקים. מימון הספקים של אופק מגיע לכ-120%, וגם מימון הספקים של ברק, למרות שעוד לא נקבע מי יספק את הציוד, יגיע למעל 100%. בחברת הייעוץ האמריקאית המתמחה בתקשורת הרשל שוסטק טוענים שמימון תשתיות הדור השלישי לסלולר יגיע אף ל-250%.
lt/pgt

ltpgt
מנכ"ל ברק אומר שהמימון מתייחס אך ורק למחיר הציוד הנרכש, ולחברה יש הוצאות רבות אחרות הכוללות הקמת מערך שלם של כוח אדם, מערכות מיחשוב, שיווק ועוד, כדי שהחברה תוכל לספק את השירותים. לכן, מימון הספקים לא יספיק ובכל מקרה יהיה צורך לפנות לבעלי המניות ולבנקים שיזרימו מזומנים.
ltbrgt
lt/bgtמימון ספקים בספקltbgt
היום, לאחר שבסוף השבוע מניית נורטל קרסה ב-33% בעקבות ירידה בתחזיות הרווח, נראה שגם מימון הספקים של אופק, שבחרה בנורטל כספקית הציוד שלה, נתון בסכנה.
lt/pgt

ltpgt
נורטל עצמה נמצאת בימים אלה במשא ומתן עם הבנקים כדי שיאשרו לה אשראי של יותר מ-6 מיליארד דולר. אם בסופו של דבר החברה לא תקבל את מבוקשה, ייתכן מאוד שהיא תבטל או תבקש לשנות חלק מהסכמי המימון עליהם חתמה, ובהם זה עם אופק.
lt/pgt

ltpgt
אולם נורטל לא נמצאת לבד בצרה, ולכן חברות התקשורת יתקשו למצוא משענת בדמות של חברת ציוד גדולה אחרת כדוגמת סיסקו או לוסנט . גם הן פירסמו עוד קודם אזהרות רווח שיצמצמו מאוד את הגמישות המימונית שלהן.
lt/pgt

ltpgt
אז אומנם ישנן הרבה מאוד הצהרות על השקעות עתירות מזומנים בשוק התקשורת, אולם המציאות היא הרבה פחות ורודה מהמצטייר. היקף סכומי הכסף שיישפכו בשוק התקשורת הישראלי יהיה נמוך ממה שהוכרז, וייקח לו הרבה יותר זמן להיות מושקע.
lt/pgt