מחקר: נמשך הקיפוח במינוי דירקטוריות לחברות ממשלתיות/ הארץ

ltpgt
lt/bgtמאת בן-ציון ציטרין ltbgt
חילופי השלטון המתקרבים יביאו עמם בהכרח גל של מינויים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות. אולם על פי מצב העניינים שהתקיים ב-1993-2000, אפשר להניח כי שיעור הנשים במינויים האלה לא יהיה גבוה. בתקופה זו נמשך הקיפוח של נשים במינוי לדירקטורים, גם בקרב אלה העובדות בשירות המדינה, אף שהתקבל חוק למניעת התופעה.
lt/pgt

ltpgt
כך עולה מדו"ח מעקב, שפירסמו באוגוסט 2000 פרופ' דפנה יזרעאלי ורחל הלל מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. "נשים מהוות יותר מ-60% מעובדי המדינה, ויש בהן אחוז לא מבוטל שהיו יכולות למלא תפקיד של דירקטוריות בכישרון ובנאמנות", אומרת יזרעאלי. "אי מינויין פוגע בהזדמנויות של נשים מתאימות וראויות להתקדם".
lt/pgt

ltpgt
ב-16 במארס 93' התקבל בכנסת תיקון מספר 6 (מינויים) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, בדבר כשירותם ודרכי מינויים של מועמדים לכהונת דירקטורים. בכלל התיקונים נוסף לחוק החברות הממשלתיות סעיף 18א' הקובע: "בהרכב דירקטוריון של חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים. עד להשגת ביטוי הולם לייצוג כאמור, ימנו השרים, ככל שניתן בנסיבות העניין, דירקטורים בני המין שאינו מיוצג באופן הולם באותה עת בדירקטוריון החברה". הוראה זו חלה גם על מינויים בידי שר, בידי הממשלה, או על פי המלצה של חברי המועצות המנהלות של תאגידים שהוקמו לפי חוק.
lt/pgt

ltpgt
ועדה בראשות שופט בדימוס, נאמר בחוק, תקבע את כשירות המינויים שנעשו על ידי השרים לכהן כדירקטורים. אולם החוק לא כלל "ייצוג הולם של שני המינים" בין התנאים לאישור דירקטורים. למרות זאת, הביע בשעתו יו"ר ועדת האישורים דאז, השופט בדימוס מרדכי בן דרור, את מחויבותו לפעול בהתאם לרוח החוק.
lt/pgt

ltpgt
בינואר 94' עתרו לבג"ץ שדולת הנשים בישראל יחד עם ארגון נעמ"ת, בדרישה לבטל את מינויים של שלושה גברים דירקטורים במועצת רשות הנמלים והרכבות ובבתי הזיקוק לנפט, בשל היעדר ייצוג נשים בדירקטוריונים של החברות האלה. עד לאותה העת היתה השפעת החוק על מינוי נשים מזערית. ב-1 בנובמבר 94' הודיע בית המשפט על ביטול המינויים, ובכך קבע את אחריותו של השר לאכיפת החוק במשרד שעליו הוא מופקד.
lt/pgt

ltpgt
מטרת הדו"ח של יזרעאלי והלל היתה לבחון את השינויים שחלו בהרכב המגדרי של מועצות מנהלים מכניסת החוק לתוקפו. הבדיקה נערכה בכל החברות הפעילות שניתן היה לקבל לגביהן נתונים השוואתיים בכמה תאריכים - 6 בספטמבר 1993; 12 באוקטובר 1997 ו-4 באפריל 2000.
lt/pgt

ltpgt
מהממצאים עולה כי חל גידול מרשים בייצוג נשים במועצות המנהלים של חברות ממשלתיות: ב-93' היו 51 דירקטוריות מתוך 712 דירקטורים - 7.16%; ב-97' היו 196 דירקטוריות מתוך 699 דירקטורים - 28.8%; ב-2000 היו 221 דירקטוריות מתוך 584 דירקטורים - 37.8%. הגידול נבע מעלייה בשיעור הנשים שמועמדותן הוגשה לוועדת בן דרור ומעלייה בשיעור הנשים שמינויין אושר על ידי הוועדה.
lt/pgt

ltpgt
ב-1993-1997, כלומר בתקופה הראשונה של המחקר, נבע הגידול בשיעור הדירקטוריות בעיקר מהעלייה במספר נשים שמונו לתפקיד יחסית למספר הגברים שמונו. המספר האבסולוטי של הנשים השתנה רק מעט בתקופה השנייה, ב-1997-2000. חלק משיעור הגידול במספר הנשים נבע מירידה במספרם של הדירקטורים בכלל, מ-699 ל-584. בתקופה הראשונה מונו בממוצע 36 נשים בשנה ובתקופה השנייה 8 נשים בשנה בלבד.
lt/pgt

ltpgt
החוק מחייב "ייצוג הולם" של שני המינים בדירקטוריונים, ובמחקר הוגדר "ייצוג הולם" כ-30% לפחות. הממצאים באשר לשינוי בייצוג הנשים מתייחסים ל-115 חברות ממשלתיות פעילות ב-2000 (לעומת 116 חברות ממשלתיות פעילות ב-1997):
lt/pgt

ltpgt
* ב-16 חברות (14%) אין נשים בדירקטוריון, מתוכן ב-4 חברות (3.5%) לא היו בעבר נשים וב-12 חברות (10%) היו בעבר ואין כיום.
lt/pgt

ltpgt
* ב-8 חברות (7%) שבהן לא היו נשים בדירקטוריון מ-1993, נמצאו נשים לראשונה ב-2000.
lt/pgt

ltpgt
* ב-37 חברות (32%) קיימת מגמה של עלייה בשיעור הנשים במשך השנים (ב-17 חברות העלייה נובעת מצמצום הדירקטוריון).
lt/pgt

ltpgt
* ב-26 מהחברות (23%) חלה ירידה בייצוג הנשים בדירקטוריון ב-2000.
lt/pgt

ltpgt
בסך הכול עדיין לא היה ייצוג הולם ב-38 חברות (33%) מתוך 115 החברות ב-2000. ב-97' לא היה ייצוג הולם ב-58.6% מהחברות. המגמה היא אפוא בכיוון של ייצוג הולם. "על אף שעברו שבע שנים מאז חקיקת החוק, עדיין לא הושג ייצוג לנשים בכל הדירקטוריונים", אומרות יזרעאלי והלל. "קיימת מגמה של המשך העלייה בייצוג הנשים, אולם באחרונה חלה ירידה בשיעור הנשים בכרבע מהחברות".
lt/pgt

ltpgt
המחקר בחן גם את סוגיית ייצוג הנשים על פי סוג הייצוג. הדירקטוריונים מורכבים משני סוגים של מינויים - עובדי מדינה ואנשי ציבור שאינם עובדי המדינה. לכל חברה מוקצבים כמה תקנים לכל סוג של דירקטורים.
lt/pgt

ltpgt
לדברי יזרעאלי והלל, נמשכת המגמה, ולפיה עיקר התוספת בנשים במועצות המנהלים חלה בקרב אנשי הציבור ובד בבד לא מולאו התקנים בקרב עובדי המדינה. מכלל הדירקטורים ב-2000 היו נשים 40% מעובדי המדינה ו-33% מאנשי ציבור. בזמן שמספר הנשים עובדות מדינה ירד ב15.5% ב-2000 לעומת 97', גדל הייצוג של נשים בתקן אנשי ציבור.
lt/pgt

ltpgt
"ראוי לציין שנמשכת המגמה הכללית של מינוי דירקטורים - נשים וגברים - שהם אנשי ציבור מעבר למספר התקנים, ובמקביל נמצא תת אכלוס של תקני עובדי המדינה", אומרות מחברות המחקר. באשר לייצוג נשים בתאגידים שהוקמו לפי חוק, שיעור הנשים בדירקטוריונים של התאגידים נמוך יחסית בהשוואה לשיעור הנשים בדירקטוריונים של חברות ממשלתיות.
lt/pgt

ltpgt
בסיכום הדו"ח נאמר כי תיקון החוק, ובמיוחד פסיקת בג"ץ, תרמו לעלייה מרשימה בייצוג נשים בחברות ממשלתיות. "באופן כללי נשמרה המגמה של עלייה בשיעור הנשים שמילאו תפקידי דירקטוריות ב-2000-1993. עם זאת, מוקדם מדי להעריך את מידת היציבו