מאת שי שריג
ראש ממשלת לבנון, רפיק אלחרירי, אמר אתמול בתום ביקור שערך בצרפת, כי הפעולה שביצע החיזבאללה בהר דב, במהלכה נהרג חייל ישראלי ושלושה נוספים נפצעו, היא פעולה לגיטימית למען שחרור האדמות הלבנוניות שנותרו כבושות בידי ישראל.
בראיון לרדיו "בי.בי.סי" אמר חרירי: "עדיין לא הגיעה השעה לדבר על הפסקת פעולות החיזבאללה. עדיין ישנן אדמות כבושות, וחובת העם והשלטון הלבנוני למצוא את הדרכים שיביאו לשחרורן".
גורם בכיר בחיזבאללה, שהעדיף להישאר בעילום שם, חושף כי "מטרת הפעולה אתמול הייתה לחטוף חיילים ישראלים, על פי אותה טקטיקה שבה נחטפו שלושת חיילי צה"ל באזור שבעא, אך הפעולה השתבשה בגלל התצפיות הישראליות הרבות והכוננות הגבוהה ששררה בקרב כוחות צה"ל באזור".
הפעולה אתמול נועדה להעביר מסר כפול וחשוב ביותר לישראל, למדינות האזור ולעולם כולו, כי לבנון לא מעניקה שום ערבויות לשקט בגבול הצפון או ביטחון לחיילי צה"ל, כל עוד נותרו אדמות "כבושות" וכל עוד לא נחתם הסכם שלום כולל באזור. בנוסף, מאותת לבנון, ועמה גם סוריה ואיראן, כי אין כל כוונה מצדם להיעתר ללחצים המופעלים מצד גורמים באזור ובעולם, להקפיא את פעילות החיזבאללה. נהפוך הוא, פעילות החיזבאללה היא לגיטימית כל עוד איננה פוגעת באינטרסים הלבנוניים והסוריים וכל עוד ידיה של ישראל כבולות ואינן מאפשרות לה לצאת להתקפת נגד רחבה בלבנון.
פעולת החיזבאללה: מבחן ראשון לשרון - לא הסלמה
החיזבאללה מעוניין לשמור על המתח בגבול הצפון ועל חשש ישראלי מתמיד מפעולותיו. הוא אינו רוצה בהסלמה שתביא לפגיעה נוספת בתשתית הלבנונית. הפעולה שבוצעה אתמול היא רק תזכורת לישראל ומבחן נוסף, ראשון בתקופת שלטונו של שרון, שעושה מנהיג החיזבאללה, נסראללה, כדי לבחון היכן גבולות הסבלנות הישראלית.
נסראללה עצמו אמר אתמול, כי החיזבאללה אינו מתעלם מהצרכים הפנימיים של לבנון, בכל הקשור למדיניות הארגון ודרכי פעילותו נגד ישראל. פירושו של דבר הוא שהחיזבאללה יתאמץ ככל יכולתו להמשיך בפעולות כירורגיות נגד צה"ל, שלא יתנו לממשלת ישראל תירוץ לתקוף את התשתית הלבנונית.
מנגד, מזהיר החיזבאללה כי כל התקפת נגד רחבה שתבצע ישראל נגד לבנון וסוריה תזכה לתגובת נגד קשה ביותר, כלומר: ירי קטיושות שמסוגלות להגיע לא רק לקריית שמונה והסביבה, אלא גם לאזור חיפה והקריות. בכירים בארגון מבינים עתה, כי תגובת הנגד והירי שביצע אתמול צה"ל לעבר מספר עמדות של החיזבאללה היא בערך המקסימום שישראל יכולה לעשות בנסיבות הנוכחיות, מבלי להכניס עצמה לתסבוכת גדולה יותר, שתגבה מחיר יקר בנפש וברכוש.