סקובי דו

אני זוכר בנוסטלגיה את הימים, אי שם בשנות השמונים, הרבה לפני "מהפכת הערוצים". חופש גדול, הטלוויזיה החינוכית שוב משדרת בפעם המי-יודע-כמה את "מנהרת הזמן" לצד "נילס הולגרסון ואווזי הבר", בקינוח "רכבת ההפתעות". נחמת השעמום באה מכיוון מזרח. ירדן ליתר דיוק. אז אויביי ישראל. באותם ימים שידרו שם ללא הפסקה בימי שישי בבוקר מבחר סדרות מצוירות תוצרת ארה"ב. אחת מהן, מהחביבות עלי, היתה "סקובי דו".

סקובי דו, כלב גדול (ופחדן), מצוות לארבעה צעירים סקרנים שפותרים תעלומות מסתוריות ומצילים עיירות שלמות מפני חורבן. כריטואל קבוע, התעלומות המסתוריות מכילות בעיקר רוחות רפאים, מדענים פסיכופטים, הרבה רעש וביש מזל, ובסופו של דבר הפי-אנד.

סקובי דו וחבורת המסתורין נעלמו מחיי עם השנים. בימי שישי בבוקר יש לי דברים יותר מעניינים לעשות מאשר לבדוק אם בערוץ הירדני עלילותיו משודרות. אבל בערבי בהייה משעממים מול הטלוויזיה אפשר לזפזפ לערוץ CARTOON NETWORK ואולי ליפול על אחת מהרפתקאותיו. דרך נוספת להיחשף לחבורה העליזה היא פשוט לשכור את הסרט העלילתי הראשון (וכנראה גם האחרון) של "סקובי-דו".

33 שנה לאחר עלייתה של הסדרה לאוויר בארה"ב הופק הסרט המדובר. צמרת כוכבים שכוללת את שרה מישל גלר (הו באפי!), בן זוגה לחיים פרדי פרינס ג'ונייר ורואן אטקינסון (מיסטר בין) קמים ונופלים (ומשום מה לא נחבלים) כמו הדמויות המצוירות בסדרה. אי אפשר להתעלם מההשקעה בהפקת הארט בסרט – מה שקל מאוד לעשות כרקע בסרט מצויר דרש ארבעה חודשי עבודת פרך. שלא לדבר על דמותו של הכלב, שכולה על טהרת אנימציית מחשב חדישה.

ולמרות הכל, כמי שמכיר היטב את הדמויות הפועלות עוד מילדות, לא יכולתי שלא להתבאס מהתוצאה הסופית. הרי קהל היעד יכול היה להיות בקלות פריקים שגדלו על עלילות חבורת המסתורין, ולנתב את העלילה בהתאם (ראו מה עשו ספיידרמן, בטמן, סופרמן, ולאחרונה "הענק" בקופות בארה"ב). אולם ההיצמדות האדוקה למקור הופכת את הסרט לילדותי, מטופש, ומתבסס בעיקר על צוות השחקנים, שאיך נאמר בעדינות, לפי ערוץ הדיבוב ניתן להסיק שהם יותר נהנו להשתעשע עם עצמם על הסט מאשר לצפות בתוצאה הסופית.

שימו לב לתוספת ב"סצינות שלא נכנסו". הראשונה, פתיח אנימציה שמוביל ישירות לסצינה "האמיתית" הראשונה בסרט. ילדים שלא מכירים את סקובי דו בוודאי לא יבינו מהסרט מהם יחסי הגומלין בין הדמויות ולמה אחרי 10 דקות מההתחלה מחליטה החבורה להתפרק. רוב הסצינות שלא נכנסו לא רעות בכלל, ויכלו בקלות להיכלל בגירסה הסופית. מרוב החיתוכים זמן ריצת הסרט התקצר ל-75 דקות(!). יתר התוספות (הלא מתורגמות!!) שופכות מעט אור על העשייה הקולנועית המקצועית, אולם משום מה אין כמעט התייחסות לסדרה המיתולוגית המקורית.