בסיומו של יום ההצדעה למערך המילואים אישרה הכנסת אמש שלוש הצעות חוק בענין הטבות לחיילי המילואים. המליאה אישרה בקריאה שלישית חוק שיזם ח"כ אבשלום וילן (מרצ), לפיו מעסיק שפיטר עובד שיצא למילואים ישלם קנס של 67 אלף שקלים. כמו כן אושר בקריאה שלישית חוק המבטל את האבחנה בין שירות מילואים ממושך, לבין תגמולים עבור שירות מילואים חד יומי. בקריאה מוקדמת אושר חוק שיזם ח"כ איתן כבל (עבודה), לפיו חייל מילואים שעבד רק חודשיים לפני שירותו, החודש השלישי ייחושב כאילו החייל השתכר בו שכר מינימום.
ועדת העבודה והרווחה קיימה אתמול אחר הצהריים דיון בעניין הצעות חוק לסיוע לחיילי המילואים. במהלך הדיון אמר ראש חטיבת התכנון באגף כוח האדם בצה"ל, תא"ל אבי זמיר, כי שירות המילואים לחיילים שאינם קצינים יקוצר בהדרגה, עד שיגיע ל-16 יום בשנה בלבד בחישוב רב שנתי - במקום כמעט כפול היום. הוא ציין כי גם הקצינים יזכו להפחתה משמעותית בימי המילואים. הסיבה לשינוי היא מצוקה תקציבית שחייבה את צה"ל להשתמש בחיילים סדירים למשימות רבות בהם הועסקו חיילי מילואים.
הוועדה דחתה את ההצבעה על הצעת חוק של ח"כ גלעד ארדן (ליכוד) המאריכה את התקופה שבה אסור למעסיק לפטר חייל מילואים עם תום שירותו וחזרתו לעבודה, מ-21 ימים ל-60 ימים. הממשלה הסכימה להאריך את התקופה ל-30 יום בלבד, והוחלט לפצל את הצעת החוק של ארדן מהצעת החוק הממשלתית ולהמשיך לדון בה בפגרת הקיץ של הכנסת. ארדן זעם על כך שהממשלה התנגדה להצעתו, ואמר לקול ישראל: "אני לא רוצה שהממשלה תוציא הודעות כאילו היא רק תומכת בכל דבר שבא לשרת את חיילי המילואים, ולמעשה היא לא עושה כן".
135 חיילים שפוטרו קיבלו פיצויים
כתבי "הארץ", צבי זרחיה, עמוס הראל וגדעון אלון, מוסיפים:
קצין מילואים ראשי בצה"ל, תא"ל אריאל היימן, אמר בדיון שלאחרונה פנה לכ-50 מעסיקים כדי לבטל איומים לפטר חיילי מילואים, וכי במקרים רבים בקשתו נענתה.
יו"ר הקרן לקליטת חיילים משוחררים, עזי פרל, אמר כי ב-2002 הוגשו 247 תביעות של חיילים בטענה שפוטרו בגין שירות מילואים. 62% מהתביעות נמצאו מוצדקות, ורובן המכריע (135 תביעות) הסתיימו בפיצוי כספי לחיילים. שבע תביעות הסתיימו בהחזרת החיילים לעבודה ו-11 תביעות בהגשת בקשה להיתר לפטרם מצד המעבידים. מתחילת 2003 הוגשו 138 תלונות, ו-74% מהתביעות בהן הסתיים הטיפול נמצאו מוצדקות.