חברות הביוטכנולוגיה הישראליות/ תעשייה צעירה ומסוכנת

ltpgt
ltbrgt
lt/bgt מאת אורה קורןltbgt
חברות הביוטכנולוגיה המובילות בישראל בתחום פיתוח התרופות או המוצרים לאבחון מחלות, הן ביוטכנולוגיה כללית, אינטרפארם, אומריקס, קומפיוג'ן ואורג'ניקס - כך עולה מנתונים הכלולים בדו"ח חברת הייעוץ הבינלאומית מוניטור, שעתיד להתפרסם במלואו בשבועות הקרובים; נתוני הדירוג מבוססים על היקף המכירות של החברות, ועל מספר העובדים בהן.
lt/pgt

ltpgt
מוניטור בחנה, על פי הזמנת ממשלת ישראל, את הפוטנציאל הטמון בתעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית; הבדיקה החלה ב-2000, ובינואר 2001 הגישה מוניטור המלצות ראשוניות לגבי דרכי מימוש הפוטנציאל. בימים אלה נמצאת החברה בשלב קבלת התגובות, לקראת פרסום הדו"ח הסופי.
lt/pgt

ltpgt
נתוני החברה מעודכנים לסוף 99', וככל הידוע אין עדיין בישראל נתונים רשמיים עדכניים יותר. עם זאת, ההערכה היא כי השינויים שהתרחשו בתעשייה בשנה החולפת לא שינו את פניה באופן מהותי.
lt/pgt

ltpgt
על פי בדיקת מוניטור, בישראל פועלות כיום כ-150 חברות ביוטכנולוגיה, ומספר המועסקים בהן מסתכם בכ-3,500; היקף מכירותיהן מגיע לכ-430 מיליון דולר. להיקף מכירות זה אפשר להוסיף את מכירות תרופת הקופקסון של חברת טבע, שפותחה על בסיס ביוטכנולוגי. סך מכירות התרופה ב-2000 הוא כ-300 מיליון דולר.
lt/pgt

ltpgt
לעומת זאת, מסך המכירות יש להפחית חלק ממכירותיה של חברת הזרע, שאינה מפתחת מוצרים ביוטכנולוגיים בלבד. מהדו"ח עולה עוד, כי רק 37 מהחברות הישראליות כבר זוכות להכנסות ממכירותיהן.
lt/pgt

ltpgt
לדברי מנכ"ל מוניטור ישראל, עדי אלון, "ישראל נמצאת במקום לא רע בהשוואה לבריטניה ולארה"ב מבחינת מספר החברות שהוקמו בה, ביחס לגודלה, אלא שרוב החברות קטנות מאוד, וממוקדות בפיתוח בודד או בקשת צרה של פיתוחים".
lt/pgt

ltpgt
גם שווי השוק של חברות הביוטכנולוגיה הישראליות הנסחרות בבורסות, מעט יותר מ-2 מיליארד דולר, מאפיין לדבריו תעשייה צעירה עדיין. שווי השוק של חברות הביוטכנולוגיה בארה"ב, למשל, גדול מ-250 מיליארד דולר.
lt/pgt

ltpgt
אלון סבור כי "אחד האתגרים של הענף בישראל הוא לעבור לשלב הבא, כלומר להפוך לענף המבוסס על חברות חזקות יותר מבחינת גודל, מכירות ומרחב עיסוק". ההתמקדות של רוב חברות הביוטכנולוגיה הישראליות בפיתוח מוצר או טכנולוגיה אחת, הוסיף, מגדילה את הסיכון שלהן.
lt/pgt

ltpgt
"המודל העסקי של חברות הביוטכנולוגיה כיום מורכב יותר", אמר אלון, "וכולל פיתוח של כמה תרופות, של פלטפורמה טכנולוגית, ולעתים גם הפקת מידע המיוצר בתהליך הפיתוח הטכנולוגי".
lt/pgt

ltpgt
אלא שלדעתו, המודל העסקי הבטוח יותר עבור חברה ביוטכנולוגית, הוא מעבר מפיתוח פלטפורמה טכנולוגית המשמשת לייצור תרופות, לייצור תרופות עצמאי על בסיס אותה פלטפורמה, ובד בבד מכירת זכויות שימוש בפלטפורמה או במידע אחר שנצבר עליה. מכירות אלה מבטיחות תזרים הכנסות מוקדם יחסית לחברה, ומאפשרות לה לממן לפחות חלק מפעילות המו"פ שלה.
lt/pgt

ltpgt
"בתעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית", המשיך אלון, "יש יזמות וידע, ומטרת התוכנית של מוניטור היא ליצור פלטפורמה, שעליה תתחזק הקישוריות בתעשייה, קישוריות שתאפשר בין השאר יצירת חברות עם בסיס עסקי רחב. בסיס כזה יהפוך אותן לתחרותיות יותר בשווקים הבינלאומיים". אחת ההמלצות העיקריות של דו"ח מוניטור היא הגברת שיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה; בתעשייה קיבלו את ההמלצה בטבעיות, אבל באקדמיה דווקא ניכרת הסתייגות ממנה. עם זאת, הדעות במוסדות להשכלה גבוהה אינן אחידות: בטכניון תומכים בהידוק שיתוף הפעולה עם התעשייה, במכון ויצמן ובאוניברסיטה העברית מסתייגים.
lt/pgt

ltpgt
בכנס שערכה שלשום האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, קרא פרופ' יוסף ירדן ממכון ויצמן להוציא חלק משיתוף הפעולה עם התעשייה מחוץ למסגרות האקדמיה; לדבריו, יש להפריד בין המחקר והפיתוח, כך שהמחקר יוכל להיעשות בשיתוף עם התעשייה בתוך המסגרת האקדמית, אבל בשלב הפיתוח יוצא שיתוף הפעולה "מחוץ לגדר", כהגדרתו.
lt/pgt

ltpgt
מטרת ההפרדה, לדבריו, היא למנוע מצב שבו נהפך המוסד האקדמי ל"קונגלומרט של חברות הזנק", ופקולטה שלמה למבוססת על עובדי חברות סטארט-אפ. "אלה גידולים בתוך הגוף החי", הוסיף. לדבריו, ברוח המלצות מוניטור אפשר להוציא את שיתוף הפעולה בפיתוח למקום קרוב למוסד האקדמי, כדי לאפשר יצירת אשכול (Cluster).
lt/pgt

ltpgt
פרופ' אילן חת מהאוניברסיטה העברית הביע בכנס תמיכה בגישת ירדן, אבל פרופ' אריה אדמון מהטכניון אמר כי אימוצה עלול לפגוע באקדמיה. "יש לקבוע שיטות עבודה וכללים", אמר, "ולא להציב גדר".
lt/pgt

ltpgt
מנכ"ל כלל תעשיות ביוטכנולוגיות, ד"ר דוד הזלקורן, אמר כי לדעתו רצוי שלא להכתיב מראש כללים נוקשים, אלא לבחון כל מקרה לגופו, מתוך הפגנת גמישות משותפת.
lt/pgt