מאז אושרה התכנית הכלכלית בכנסת ובה הקיצוץ המדובר בקצבאות הביטוח הלאומי, שואלים אנשים רבים שנפגעו מהקיצוץ, "מדוע מקצצים דווקא לי?". בראשן עומדות הנשים החד הוריות, אך לא רק הן. מובטלים ומשפחות מרובות ילדים ניצבים בפני אותה הבעיה. שר האוצר, ביבי נתניהו ואנשיו, מנסים להצדיק את מעשיהם תוך שהם מטיחים בכולנו את חזונם האפוקליפטי למצבו של המשק אם לא יושיעו אותו מהגרעון.
הבחירה במינוחים להסברת מצבנו הקשה יכולה אולי לשקף יותר מכל כיצד הפכנו לחברה אכזרית. בעבר ניסו שרי האוצר לחבוש את כובע הקונדיטור ולהשתמש בדימויים הלקוחים מעולם המאפים כדי להסביר לנו כיצד הם "מחלקים את העוגה". נדמה ששני שרי האוצר האחרונים, סילבן וביבי, הפכו לקצבים במשחטה בניסיונם להסביר להמוני ההדיוטות את המצב, שכן היום הם מספרים לנו שהם "חייבים לחתוך בבשר החי". השאלה, אם כן, מוכרחה להיות, בבשר החי של מי?
לאור האירועים של השבועיים האחרונים ניתנה תשובה לשאלה, מהסיבה הפשוטה שאת קולם של אלה אנו שומעים. מה שאנחנו לא יודעים, הוא במי לא יפגע הקיצוץ. את קולם של אלו שייהנו בשנה הקרובה מכספי המסים של כולנו, אנחנו לא נשמע ואפילו לא נראה את פניהם, שכן הם לא נמצאים בארץ. הכוונה היא כמובן לאזרחי המדינות הזרות שבכוונתם להגר בשנה הקרובה לישראל, מכורח חוק השבות, במה שמוגדר במכבסת המלים הציונית, "עליה".
בעוד אתר האינטרנט של משרד האוצר, המעוצב והידידותי להפליא, מטביע את הקיצוץ ועמו הרס חייהם של אלפים מאזרחי המדינה, בים של טבלאות, מתגאים משרדי האוצר וקליטת העלייה בכך שבשנה הקרובה הם יעבירו לא פחות ממיליארד וחצי שקלים לצורך קליטת המהגרים החדשים. ברוב הגינותם הם גם טורחים לציין שסכום זה אינו כולל את קליטת העולים מאתיופיה, אלא את קליטתם של 26 אלף עולים מארצות מצוקה אחרות. התקציב כולל את סל הקליטה, הלוואות סל קליטה, מענק מכס, מציאת פתרונות דיור, סיוע לסטודנטים ועוד הטבות כאלו ואחרות. כל זאת, לפני שהתחלנו לחשב את הקצבאות הרגילות השונות שיקבלו אותם מהגרים עם קבלת האזרחות, שכן לא מדובר באנשים עתירי ממון, או אפילו סתם בני מעמד הבינוני שיכולים להסתדר בכוחות עצמם, אלא פעמים רבות אלו הם אנשים הסובלים ממצוקה כלכלית וזקוקים לסיוע.
השאלות שנשאלות הן, האם מדינה שנמצאת במיתון עמוק ובגרעון תקציבי, מדינה שממשלתה פוגעת ברווחת אזרחיה, יכולה להרשות לעצמה להיות המדינה היחידה בעולם שמשלמת שוחד, ממש כך, לאנשים שיבואו להתגורר בה? האם כאשר שר האוצר עולה על בריקדות ומכריז בריש גלי שבכוונתו להשליט את השקפת עולמו הקפיטליסטית ולשחוט את פרת מדינת הרווחה, זו לא זכותנו לדרוש שישחט עוד פרה או שתיים בדרך? האם בעת שממשלת ישראל ברוב חוצפתה מנסה למעול בכספם של אזרחיה הגמלאים ששילמו כל חייהם מסים וביטוח, לא הגיע הזמן שנשחט את פרת העלייה החולבת את כיסנו? האם כאשר מצב החינוך בישראל הגיע לשפל שלא היה כמותו, לא הגיע הזמן שנזכיר לממשלתנו שמדובר במקרה הקלאסי של "עניי עירך קודמים"?
בזמן שסטודנטים מפסיקים את לימודיהם או מזניחים אותם לטובת עבודה מעדיפה מדינתם את טובתם של אזרחי מדינות אחרות והדבר מקומם. זכותי בתור אזרח המדינה שלימודיו האקדמיים, הלא מאוד ארוכים, הביאו אותו לידי פשיטת רגל (לא מדובר בביטוי), לדרוש מהמדינה לה אני משלם מסים להעדיף אותי על פני בחור בן גילי במוסקבה, בבואנוס איירס, בניו יורק או בפריס. נתניהו מדבר על האמהות החד הוריות שהורגלו לא לעבוד, אך אין לו דבר אחד להגיד על התופעה שבה אזרחי מדינות אחרות מבקשים להגר לישראל ביודעם כי יזכו לסיוע נדיב.
זכותנו לדרוש כי בעת "הידוק החגורה" וקיצוץ בכל תחום אפשרי, יקוצץ לאלתר תקציב עידוד ההגירה. כמובן שלא מדובר בקיצוץ למי שכבר עלה לארץ, שכן הדבר אינו מוסרי ואינו הוגן. הביטול צריך לחול מעתה והלאה.
יהיו שינסו חלילה להפוך טענה הזו לקונפליקט אתני, לשנאת זרים, לשנאת עולים או השד יודע מה. אז למען הסר ספק, הנה הבהרה: לא משנה לי מהיכן מגיעים העולים, לא מעניין אותי מהו מעמדם האישי, מוצאם או כל פרט אחר. למען האמת, לא ממש מעניין אותי אם יהודים או לא, זהו גם לא מאבק לאומי. מדובר במאבק כלכלי על חלוקת משאבים. מדובר במאבק על סדר העדיפויות הלאומי בו אני ושכמותי לוקחים לעצמנו את הזכות לתבוע: אנחנו קודם!
יהיו גם מי שינסו להלך עלינו אימים ולהוציא מהבקבוק את הטיעון הגזעני האולטימטיבי - "השד הדמוגרפי". נתניהו ואנשיו בוודאי יסבירו לנו כי זהו אינטרס לאומי כדי שלא נהפוך למיעוט במדינתנו בעוד כמה עשרות שנים. לעת עתה, מה שיש לי לומר על כך הוא: לא מ-פ-ח-ד.
קודם אנחנו!
גיל חורב
23.7.2003 / 8:41