"ניסינו למנוע מאופירה את הטיפוס"

כוחות החילוץ בפרו צפויים להגיע הבוקר אל גופות תשעת המטפסים שנהרגו במפולת שלגים בהר אלפמאיו, בהם שני הישראלים אופירה צוקר בת 22 מאשקלון, וגיא בן זאב בן 23 מחיפה - כך נמסר מנציגות ישראל בפרו.

המחלצים ממתינים לאור ראשון כדי להעלות מסוק לאוויר ולבחון האם ניתן לחלץ בעזרתו את הגופות. אופירה צוקר נפצעה קשה במפולת ומתה בדרכה למחנה התחתון. גופתה נמצאת בסמוך אליו בגובה של 4,000 מטר. המחנה העליון, שבסמוך אליו נמצאות שאר הגופות, הוא בגובה 5,300 מטר, קרוב יחסית לפסגת האלפמאיו (5,800 מטרים). ההרוגים האחרים הם: ארבעה גרמנים, פרואני, אירי וארגנטינאי.

מירי צוקר, אמה של אופירה צוקר, סיפרה הבוקר לגלי צה"ל כי אחד ממדריכי הקבוצה שטיפסה אל ההר, קרלוס, ראה את חברי הקבוצה מתנתקים מההר ונופלים. הוא הצליח להגיע אל אופירה - והיא היחידה שהיתה חיה אחרי המפולת. אופירה נפצעה קשה מאוד, וכעבור כמה שעות מתה. קרלוס הצליח להגליש אותה לבסיס העליון, ואז רץ להזעיק עזרה.

"שמענו מאופירה לאחרונה לפני שיצאה לטיפוס. היא שוחחה איתנו בטלפון ושלחה אי-מייל לבן דודה. ניסינו למנוע ממנה את הטיפוס הזה. היא טיפסה הרבה, גם כמדריכה פה בארץ. היא אהבה מאוד לטפס. ניסינו לפתות אותה לטפס באזורים פחות מסוכנים בדרום אמריקה, כמו המאצ'ו פיצ'ו. פחדנו מאוד מטיפוס על קרחונים. אבל היא אמרה לנו שלפני הטיפוס היא תעבור קורס על טיפוס על צוקים ולאחר מכן קורס על קרחונים.

"כשסיפרה לנו על הטיפוס הצפוי, ניסינו לשכנע אותה לא לעשות אותו משום שהוא מסוכן. מנחם, אבא שלה, אמר לה: תעלי לבסיס העליון, תצטלמי על הרקע של הקרחון וזהו".

האם סיפרה כי אופירה היתה מדריכת מסלולי טבע, גם במהלך שירותה הצבאי. "תחביבה היה 'לחרוש' את כל צוקי הנגב. היא אהבה אהבת נפש את הנגב", אמרה האם. אופירה יצאה לטיול בדרום אמריקה ב-4 באפריל. היא התכוונה לחזור לארץ באוקטובר, לגשת לבחינה הפסיכומטרית ולצאת ללימודי ביו-טכנולוגיה. היא גם חשבה להמשיך לעבוד - עד תחילת הלימודים - כפקחית בשמורת הטבע עין גדי, ואולי לצאת לעוד טראק.

קבוצת המטיילים, והמדריך הארגנטינאי שליווה אותם, יצאו למסעם ביום חמישי. הטיפוס עד מחנה הבסיס נמשך בין שלושה לארבעה ימים. במחנה הבסיס הם חברו לקבוצות מטפסים נוספות שהגיעו למקום והחלו לעלות להר. בסך הכל שהו במחנה כמה עשרות מטפסים ומדריכים ממדינות רבות. ביום שני ב-9 בבוקר לפי שעון מקומי (5 אחר הצהריים שעון ישראל) הם התקרבו לפסגה, ובהיותם במרחק של כ-20 עד 100 מטרים ממנה אירע האסון. המטפסים נקברו תחת שכבת שלג עצומה, שנוצרה משילוב של התנתקות קרחון ומפולת שלגים.