ארצית: בית"ר/שמשון ת"א ניצחה את שעריים, מג'דל כרום את אשקלון

ltpgt
מאת צבי זרחיה
lt/pgt

ltpgt
היקף הדרישות התקציביות של הסיעות המועמדות להצטרף לממשלת שרון נאמד ב-12-10 מיליארד שקל לשנה - כך עולה מניתוח הדרישות שהעלו בימים האחרונים נציגי הסיעות במו"מ הקואליציוני שהם מנהלים עם הליכוד.
lt/pgt

ltpgt
עד היום, התביעות התקציביות הפרטניות לא היו מועלות במו"מ הקואליציוני; הסיעות היו שולפות אותן רק בעת דיוני הכנסת על התקציב, לקראת סוף שנת הכספים. אלא שמאחר שיש לאשר את תקציב המדינה בכנסת עד ל-31 במארס - אחרת היא תתפזר וייערכו בחירות כלליות - הוא נהפך לחלק מהמו"מ הקואליציוני.
lt/pgt

ltpgt
צוות המו"מ מטעם הליכוד מבקש לגבש תחילה את הקואליציה החדשה, ורק לאחר מכן, בהתאם למרכיביה, יפעלו הממשלה החדשה והקואליציה לאישור התקציב. בינתיים, בדיונים עם הסיעות, פורס הליכוד רשת ביטחון שתסייע לו בהעברת התקציב, ובוחן שתי חלופות.
lt/pgt

ltpgt
הראשונה - לנסות להעביר את התקציב בכנסת עד סוף מארס, דבר שייאלץ את שר האוצר החדש לבצע שינויים בהיקף של 800-500 מיליון שקל בהצעת התקציב המקורית שהגיש לכנסת שר האוצר, אברהם שוחט, כדי לרצות את הסיעות ולגייס את תמיכתן בתקציב; השנייה - לדחות את אישור התקציב בקריאה שנייה ושלישית עד ל-30 ביוני בלי שהכנסת תתפזר. במקרה זה, השותפים הפוטנציאליים לקואליציה נדרשים לחתום בקווי היסוד של הממשלה החדשה על חקיקת תיקון לחוק יסוד: הממשלה, שיאפשר את הדחייה.
lt/pgt

ltpgt
הארכה הזו - של 4.5 חודשים - תסייע לשר האוצר המיועד במו"מ התקציבי שינהל עם הסיעות, ותמנע ממנו לדון בדרישותיהן התקציביות עם אקדח צמוד לרקה. ואולם מדובר בחלופה בעייתית עבור שר האוצר החדש, מאחר שהסיעות לא יסתפקו בתיקונים קוסמטיים להצעת התקציב של שוחט, אלא ידרשו להנהיג שינויים מפליגים בתקציב - בעיקר כדי לרצות את בוחריהן.
lt/pgt

ltpgt
לכמה מסיעות הכנסת לא אצה הדרך לאשר כעת את תקציב המדינה. בסיעות הקואליציה העתידית, כמו ש"ס ויהדות התורה, לא פוסלים את האפשרות לדחות את אישור התקציב עד לסוף יוני. בכירים בסיעות אלה אמרו כי במו"מ ממושך הם יתישו את שר האוצר, וכי לא מן הנמנע שיוכלו להשיג ממנו תקציבים שמנים יותר למוסדות. היענותו של שר האוצר החדש לדרישות המפלגות קשורה אפוא בגודלה ובהרכבה של הקואליציה.
lt/pgt

ltpgt
הקמתה של ממשלת אחדות לאומית תחייב היענות ניכרת לדרישות מפלגת העבודה. ח"כ אופיר פינס (ישראל אחת), יו"ר הקואליציה היוצאת וחבר צוות המו"מ מטעם מפלגתו עם הליכוד, אומר כי יש לשנות את חוק משפחות ברוכות ילדים שהתקבל באחרונה בכנסת, שמגדיל את שיעור הקצבה למשפחות שלהן 5 ילדים ויותר. לדבריו, יש להגדיל את קצבאות הילד הראשון והשני על חשבון הקצבאות הניתנות בגין ילדים נוספים. אין בכך תוספת עלות, מאחר שהתוספת לקצבאות הילד הראשון והשני תקוזז מהתוספות לילד החמישי ואילך.
lt/pgt

ltpgt
בכנסת מציינים כי הסיעות החרדיות והסיעות הערביות לא יסכימו לכך. יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ ראובן ריבלין, כבר הודיע כי מפלגתו לא תבטל את חוק משפחות ברוכות ילדים, שנחקק ביוזמת ח"כ שמואל הלפרט (יהדות התורה).
lt/pgt

ltpgt
הקמתה של ממשלת אחדות תקטין את כוח המיקוח של המפלגות הסקטוריאליות (ש"ס, יהדות התורה, המפד"ל, ישראל בעלייה, האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו ועם אחד). עם זאת, העבודה והליכוד יחדיו לא יוכלו לבדן להעביר את התקציב; הן יזדקקו לתמיכתן של סיעות נוספות.
בליכוד מודעים לכך שאסור להרגיז את הסיעות הדתיות והחרדיות ואת סיעות העולים. זאת, משום שאם מפלגת העבודה תצטרף כעת לקואליציה ותפרוש ממנה בהמשך - לממשלה הזו לא תהיה זכות קיום בלי מפלגות החרדים והעולים.
lt/pgt

ltpgt
ח"כ אברהם רביץ (יהדות התורה), אחד המועמדים לכהן כיו"ר ועדת הכספים, אמר אתמול: "לא דיברנו על הגדלת תקציבים. כל שאנו רוצים הוא להכניס לבסיס התקציב את סעיפי התמיכה במוסדות שלנו, כדי שלא ניאלץ לרוץ כל שנה אחרי שר האוצר. עם זאת, דרשנו להגדיל ב-25 מיליון שקל את המלגה הניתנת לאברכי כוללים, כך שהתמיכה החודשית בהם תגדל מ-700 ל-770 שקל לחודש".
lt/pgt

ltpgt
ח"כ נחום לנגנטל (מפד"ל) אמר כי מפלגתו תדרוש להקצות תוספת של 200 מיליון שקל, שיועברו בעיקר לתלמידי תיכון בחינוך הממלכתי-דתי. בנוסף ידרשו במפד"ל להוסיף כיתות לבתי ספר תיכוניים, לבטל קיצוץ של 16 אלף שעות בחינוך הממלכתי-דתי שהתקבל בתקופת ממשלת ברק, וכן להגדיל את התקציבים לשטחים. עוד יוצע, לדבריו, להגדיל את המשאבים לישיבות הסדר ולגרעינים תורניים בערי הפיתוח.
lt/pgt

ltpgt
דובר ש"ס, איציק סודרי, אמר כי סיעתו תתמקד בדרישות תקציביות וחברתיות: "הסיעה מוכנה לא להעמיס תביעות תקציביות חברתיות גבוהות מדי על התקציב בשנה הראשונה של הממשלה החדשה. נסתפק בהחלטה עקרונית על היענות להן - כאשר היישום יתבצע בהדרגה".
דרישותיהן החברתיות של ש"ס ועם אחד נאמדות במיליארד שקל. ח"כ עמיר פרץ, למרות היותו בעבר חבר כנסת ממפלגת העבודה, מוכן להצטרף לממשלת שרון אם ייענו דרישותיו לחוקק חוקים חברתיים. הבעיה היא כי בתקציב המדינה הנוכחי לא משוריינים תקציבים למימון חוקים כאלה.
lt/pgt

ltpgt
דרישות חברתיות נוספות עשויות לעלות מצידה של סיעת גשר, תמורת תמיכתה בתקציב. בנוסף, לא מן הנמנע שיועלו תביעות מצד הח"כים רוני מילוא ודן מרידור (המרכז), אם יצטרפו לקואליציה החדשה. בינתיים ייאלץ שר האוצר החדש להתמודד גם עם דרישות העולים.
ח"כ יולי אדלשטיין (ישראל בעלייה) סבור כי על הממשלה החדשה לפעול להקמת יחידות דיור סוציאלי לעולים, וכן להקצות כ-100 מיליון שקל להכשרה מקצועית לעולים. אדלשטיין מסכים שהתקציבים האלה יוקצו באופן הדרגתי.
lt/pgt

ltpgt
ח"כ אביגדור ליברמן (האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו) הדגיש כי סיעתו לא תערים קשיים תקציביים על הקמת הקואליציה בראשות שרון. עם זאת, עמיתו לסיעה ח"כ יורי שטרן, הדגיש כי בעת דיוני התקציב תתבע הסיעה שיבוטלו קיצוצים בתקציבי משרדי החינוך, הבריאות והשיכון, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. ק

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הקמת הקואליציה: תקציב המדינה נהפך לחלק מהמו"מ: היקף התביעות התקציביות - 12-10 מיליארד שקל