נותנים לכם תקחו

"... מעולם לא החמיצו הזדמנות להחמיץ משהו"
אבא אבן

בשבועות האחרונים נחשפנו לסאגה החדשה של מפלגת העבודה – פרס רוצה לקלוט מחדש את הבן האובד עמיר פרץ, האחים הבכורים שוחט, בן אליעזר ורמון מתנגדים לנתח הירושה שיקבל, ליבם של האחים הצעירים כבל איציק ופינס פתוח יותר לאיחוד המשפחה הממשמש ובא.

מצבה של מפלגת העבודה בכי רע, על כך יש הסכמה מקיר לקיר. המפלגה שהתרסקה אינה מהווה שום איום על הקואליציה של שרון – לא מבחינה אלקטוראלית (שהרי אין בידה להפיל את הממשלה), ולא מבחינה ציבורית. המזוקן מחיפה יכול להמשיך ולחלום על אופוזיציה לוחמת, על אלטרנטיבה למדיניות הליכוד, שתחזיר את ההמונים למפלגה. אלטרנטיבה? אני לא ראיתי אחת כזאת. ממשלת הליכוד והנץ שרון יושבים שולחן אחד עם הפלשתינים, מדברים על החזרת שטחים והורדת התנחלויות. וכך הפך הליכוד הלכה למעשה למפלגת העבודה א', מיישם את החזון המדיני של העבודה בעשרים שנה האחרונות, מותיר את העבודה בפה פעור ועם גמגומים בנוסח "נראה אם שרון באמת מתכוון לזה".

גם בפן הכלכלי-חברתי מפלגת העבודה לא מהווה שום אלטרנטיבה לליכוד. את השיח הסוציאליסטי היא זנחה ממזמן, כשישבה בממשלת שרון הראשונה היא הצביעה בעד קיצוצי סילבן, היו"ר לשבועיים מצנע דיבר על קיצוצים הכרחיים, וגם בסבב האחרון, של גזירות נתניהו, לא רשמה המפלגה שום הישג. כך הפכה העבודה לליכוד ב'.

והנה, לאחר שחשבנו שזקנותו מביישת את בחרותו, בא פרס הבלתי נלאה עם שתי הצעות מעניינות. האחת, להקים מועצת צעירים חכמים (אני מוכן לשים כסף שאין שם אחד שלא מקיים שלושה מתוך הארבעה – גבר, אשכנזי, חילוני, גר במשולש השפע). השנייה, לצרף את "עם אחד" פלוס אופציה להמליך את פרץ על המפלגה הגוססת. אבל, כמו שאמר אחד המונומנטים של מפא"י, הם לא מחמיצים שום הזדמנות להחמיץ.

בהינף יד (או 500 ידיים במרכז לצורך העניין) יכולה מפלגת העבודה לחזור לשורשיה הסוציאליסטיים, להוות אלטרנטיבה אמיתית לממשלת ההון והעושר. המפלגה המדלדלת עומדת בפני אפשרות צירופו של מנהיג פועלים עם כוח שטח מוכח לשורותיה. האיש שהוציא את ההפגנה החברתית הגדולה ביותר שנראתה בישראל הוא בעל המצע החברתי הריאלי היחיד בישראל (בהנחה שלמצע הכלכלי הקומוניסטי של חד"ש אין יותר מדי סיכוי בישראל). המפלגה המזוהה בעיני הציבור המזרחי עם פשעי שנות החמישים של מפא"י יכולה להעמיד בשורתה הראשונה, אם לא בחוד, מרוקאי, תושב עיירת פיתוח, שיסחף את העובדים, את מתפכחי הליכוד - נפגעי נתניהו, ואת המחנה החברתי בישראל.

אבל, בכירי מפלגת העבודה לא רוצים את פרץ. התנועה שאצה רצה לקרוא לדגל את התקווה הלבנה מחיפה, "מלח הארץ", לאחר שעמד בראשה בטעות אדם עם שם עיראקי, מפחדת ממנהיג העובדים. כנראה שבמפלגת העבודה מעדיפים להמליך מחדש את התושב החדש של כפר שמריהו, הגנרל המתנשא ברק, שמאז שביקש בפטרונות את סליחת המזרחים לדורותיהם, שכח לבקש סליחה מכלל האזרחים על החורבן אליו הביא את ישראל.

כנראה שמגיע לה, למפלגה שלא מחמיצה שום הזדמנות להחמיץ, שתיעלם עם הגיעם לגיל 120 של זקני גבעתיים וותיקי הקיבוצים.

אחד העמך?