בסבבה של האחלה של העברית

ארבע מלים שנשמעות תמיד כתרועת ניצחון שחצנית לאוזנו של הישראלי בחו"ל הן הכרזה מצד חבר, יותר נכון מכר (בחו"ל כמעט כולם מכרים ולא חברים): "מחר אני נוסע לארץ". עוד חמש מלים שנשמעות כהתנשאות שחצנית ובוטה הן "אתה צריך שאביא לך משהו?" כשברור לך שהלה מצפה לתשובה שלילית, כי בתכל'ס לא באמת בראש שלו להביא לך כלום ואם חלילה יסונג'ר, הוא עלול לשנוא אותך לנצח. למען ההגינות נציין כי יש, כמובן, את הצד השני, המסנג'ר, המאוס והשנוא, של "אתה נוסע לארץ? יופי, קח איתך לחמותי בראש פינה את תחתוני הזברה המנוקדים שביקשה ובאותה הזדמנות תביא איתך מאה גרם פיסטוקים מיוסי הקירח".

וכך עובר שבוע, עוברים שבועיים, לפעמים שלושה, אתה שוכח שאותו פלוני בכלל קיים על הפלנטה, וביום בהיר אתה מקבל ממנו טלפון המכריז "חזרתי". אושר ממלא את ליבך, שהרי לא יכולת לחכות עד שתדרוך כף רגלו של הלז חזרה בארץ האפשרויות, כשכולו מלווה בסיפורים לרוב ובתמונות משעממות ממדבר יהודה.

כמו חייל במארב, כינשוף על ענף באישון הלילה, אתה יורה את שאלת השאלות: "נו, איך היה?" ומצפה לתשובה הלקונית והידועה של "מדהים, כיף, אדיר" אבל חושב בלבך "מכל הסיפור הוא בטח גירבץ כל היום בבית, ישב בחוף הים בקור של עשר מעלות וגילה שאהובת ליבו מהתיכון, זו שלקח לו כל כך הרבה זמן לאתר ב"חבר'ה" בעצם נשואה פלוס שישה.

ואז הוא שולף לך את התגובה שמשאירה אותך בפה פעור ובמצב של הלם קרב, עוד גלגול של הסלנג המיליטנטי שמתפתח אצלנו עם השנים. בהתחלה זה היה "פצצות לגבות", את זה כל ינוקא זוכר ומכיר, עכשיו הוא מגיע עם שכלולים רבי עוצמה – "אל תשאל, רסיסים לריסים" או "איזה בלגן בארץ - מרגמות לפטמות". מוח פורה יכול כמובן לייצר עוד, נגיד משהו כמו "אר.פי.ג'י לנקודת הג'י" או "נפצים לביצים" אבל למה להקדים את המחר?

את הדובדבן שבקצפת שומר לך הנ"ל לרגע שאחרי. שתיקה קלה בסוף השיחה שמובילה לשאלתו הוא: "אז מה המצב, מה חדש בגזרה, אח שלי, גיבור?". כל הכבוד לצה"ל, תחי מדינת ישראל.

כשמסתכלים מהצד, בעיקר מהצד, על העגה העברית אפשר למצוא הרבה מאוד ביטויים, אפילו פשטניים, שמתקשרים ישירות לתוקפנות ואגרסיביות, אביזרי לחימה, הילת קרב וכהנה וכהנה. לא צריך ללכת רחוק, תחשבו על משפטים אלמנטריים כמו "לדפוק שווארמה" או "יא וראדי, איזו פצצה". שחקן כדורגל טוב הוא "תותח" ולגשם הראשון קוראים "יורה". אפילו המילה הכי פשטנית בעולם הסקס – זיון, היא מילה שלא תמצאו בשום שפה אחרת כמתקשרת בו זמנית לחימוש נשק ולאקט מיני. זה די מוטמע כשמשתמשים בשפה הזאת ביום יום, אבל משעשע ומצחיק כשזה שובר את שגרת הפוליטיקלי-קורקט השבלונית האמריקאית.

אז תגידו מה שתגידו, אפשר ללעוג לעברית המודרנית, מה שבטוח הוא שאף אחד לא משתווה לאותנטיות הצבאית שלנו ולא מוכן לאחרית הימים כמונו. יש לנו פיצוץ של סלנג ופגז של שפה.