בית המשפט לערעורים בארצות הברית קבע אתמול כי על חברת נפסטר להפסיק "לסחור" בחומרים אשר מוגנים בזכויות יוצרים, וכי היא עשויה לשאת באחריות המשפטית של תביעה בגין "הפרת זכויות יוצרים ייצוגית".
על נפסטר למנוע ממשתמשיה גישה לחומר אשר מוגן בזכויות יוצרים דרך שרתיה, כך על פי פסיקת בית המשפט. נציגים רשמיים של נפסטר אמרו כי הכרעה שכזו תאלץ אותם לסגור את שירותיה. עם זאת קבע בית המשפט כי צו המניעה אשר מאפשר את המשך פעילות השירות ישאר בעינו עד אשר "בית המשפט הפדרלי יתקן את הכרעתו בהתאם לחוות הדעת אשר ניתנה על ידינו".
בפסיקה שהשתרעה על 58 עמודים החזירו שלושת השופטים שדנו בעניין את הנושא לבית המשפט המחוזי ודרשו מהשופטת הפדרלית, מרלין הול פאטל, לכתוב מחדש את הפסיקה שהוציאה בחודש יולי 2000ואמרו כי עליה להתרכז בצורה מצומצמת יותר בעניין הפרת זכויות היוצרים.
כמו כן הורו השופטים על חברת נפסטר להסיר קישורים למשתמשים אשר מאפשרים גישה לשירים המוגנים, כטענתם, בזכויות יוצרים.
"זהו נצחון ברור", אמרה הילרי רוזן, יושבת ראש התאחדות המוסיקה האמריקאית, "בית המשפט מצא כי צו המניעה לא רק שהיה מוצדק אלא היה חיוני. פסיקתו של בית המשפט מצאה את כל טענותינו כמוצדקות".
בפסיקתו התייחס בית המשפט לנושא תשלום תמלוגים מצידה של נפסטר לחברות התקליטים: "הטלת חובת תשלום תמלוגים מצידה של נפסטר לחברות התקליטים תעניק לנפסטר דרך מוצא קלה בעניינה".
"מודל תשלום התמלוגים יקנה לנפסטר את המותרות של להחליט האם לשלם תמלוגים או לסגור את השירות אותו היא מציעה", כתוב בהחלטה. לדעת בית המשפט, יש בכך הענקת פרס לנפסטר על מעשיה הלא חוקיים, ופגיעה ביכולת המיקוח העתידית של חברות התקליטים, בנוגע לשימוש עתידי בשיריהן בנפסטר.
האחריות על הפרת זכויות היוצרים
בית המשפט לערעורים אשרר את קביעת בית המשפט המחוזי, כי חברות התקליטים מחזיקות בזכויות על למעלה מ-87 אחוז מהשירים בנאפסטר, וכי למעלה משבעים אחוז מהשירים מנוהלים על ידיהן או שייכים להן.
המחוזי הטיל את מלוא האחריות למניעת "העתקות, הורדות, העלאות, שידור והפצה" של קבצים של התובעות על נפסטר, ערכאת הערעורים קבעה, כי הצו צריך להיות מנוסח מחדש, כך שנפסטר תימצא מסייעת להפרת זכויות יוצרים רק אם היא מודעת לנגישותם של קבצים ספציפים, המכילים מוסיקה המוגנת בזכויות יוצרים, במערכת שלה, ולא מונעת את הפצתם; והיא תימצא אשמה בהפרת זכויות יוצרים עקיפה, רק אם לא תשתמש ביכולתה לנטר את המערכת ולמנוע גישה לקבצים עם פוטנציאל להפרת זכויות יוצרים.
בית המשפט לערעורים הטיל על חברות התקליטים ליידע את נפסטר על הפרת זכויות יוצרים, כדי שזו תוכל להסיר את השירים. בית המשפט גם מכיר בכך, שהניטור העצמי אינו מושלם במאה אחוז. "זה אינו מדע מדויק", נכתב בהחלטה.
איך הכל התחיל?
בחודש דצמבר 1999, כחצי שנה לאחר השקת השירות של חברת נפסטר, הגישה התאחדות התקליטים האמריקאית תביעה כנגד חברת נפסטר בטענה של הפרת זכויות יוצרים וביקשה מבית המשפט לסגור את השירות אותו מציעה החברה.
ב-26 ביולי 2000 הורתה השופטת הפדרלית, מרלין הול פאטל, לסגור את שירות נפסטר עד לתום ההליכים המשפטיים. בית המשפט לערעורים מהמעגל התשיעי (ערכאת ערעור פדרלית) דחה את מימוש הצו כעבור יומיים, בנימוק כי הוא זקוק לזמן נוסף לבחינת הטיעונים.
ב-2 באוקטובר נערך שימוע לשני הצדדים ואז החליט בית המשפט כי יפרסם את הודעתו אתמול. כאמור, החזיר בית המשפט את הדיון לבית המשפט המחוזי, אולם ככל הנראה, עתידה של נפסטר אינו מזהיר.
ב-31 באוקטובר הכריזו נפסטר וחברת ברטלסמן הגרמנית כי הגיעו לידי הסכם שיתוף פעולה בנוגע להפצת שירי חברת BMG אשר בבעלות חברת ברטלסמן. על פי ההסכם מתכוונות שתי החברות למצוא פתרון שיאפשר תשלום זכויות יוצרים על השירים. לאחרונה הודיעה נפסטר, כי ביוני תחל לגבות דמי חבר על השימוש בתוכנה.