אתה נע בנתיב הימני במהירות המותרת ונאלץ לבצע בלימת חירום בגלל מישהו שהחליט לעצור בצד. אתה עובר למסלול המהיר ומולך בא גבר מצוי עם טלפון ביד אחת והעיניים על הג'ינג'ית שמתכופפת בצד בום! התנגשות חזיתית. קיבינמאט! נשפך החלב. התרחיש הבא לא התרחש על אחד מכבישי הארץ אלא בכל סופרמרקט ישראלי בגודל ממוצע מודל מהימן לכביש ירושלים-תל אביב.
כמו כל ישראלי, הולך עבדכם לסופרמרקט מוזל בכל שבוע ורק רוצה לחזור הביתה בשלום. הסכנות במסע הקניות השגרתי הן רבות ויש צורך באינסטינקטים של חיית כביש (השנים על הטוסטוס מוכיחות את עצמן). כמו על הכביש, הסיבות לתאונה מתחלקות לכמה גורמים: הרכב, התשתיות והגורם האנושי. על כלי הרכב במקרה זה יש פחות שליטה כי אין לנו את האפשרות להעביר את העגלה "טיפול גדול" אפילו שצריך. כמו שמלמדים בספר התיאוריה, כשהגלגל מושך ימינה צריך ללכת איתו ולא נגדו כי אז מתהפכים, או מתנגשים בתצוגת הבירות היפה שבנו במעבר שלוש. התשתיות, כמו בכביש, הן התירוץ של מי שלא יודע לנהוג ובסופר כלל אין רמזורים או שלטי תן זכות קדימה אפילו שכדאי.
כמו בכבישים, הגורם האנושי הוא העומד מאחורי רוב התאונות. צפייה ממושכת בקונים ובקונות במרכול מבטלות סימני שאלה וקריאה רבים הצצים בכל פעם שמישהו בכביש עושה טעות מעצבנת. הנה לדוגמה נהג המרצדס: הוא נע בסופר בביטחון מופרז אוחז בעגלה ביד אחת, ביד השניה הוא בסלולרי עם האשה שמסבירה לו מה ההבדל בין "עם כנפיים" ל"בלי". והעיניים, כאמור, על הג'ינג'ית שמתכופפת למדפים של הצמר גפן. הנהגת המבוהלת: היא נעה באיטיות בין המדפים, היא מתקשה בחניות וכשאתה והיא נעים זה מול זה במעבר הצר של הדגנים היא לא בטוחה בעצמה והעגלות מתחככות קלות. לא נורא אין צורך להחליף פרטים. אי אפשר כמובן בלי היאפית עם הג'יפ: היא בולמת את העגלה ברגע שמוצר זוהר כמו חלב סויה מנצנץ בזווית הדולצ'ה וגבאנה שלה ומשאירה את "הרכב" באמצע הנתיב עם התינוק בפנים שאר העם מתבקש לחכות. ויש גם את רכבי השירות, שהמסוכן בהם הוא רכב הניקוי שפורץ לעברך ללא כל אזהרה (לפעמים עם ציפצוף של משאית ברוורס) ומשאיר אחריו נתיב ארוך של ריר.
למרות שמהסופר אנחנו יוצאים בדרך כלל בנזקים קלים בלבד, על שדות הקטל של האספלט זה נגמר הרבה פחות טוב. ההתנהגות שלנו במקום כה מרגיע לכאורה כמו המרכול (מוזיקת מעליות נעימה ברקע ומזגן מקפיא) מוכיחה שהכל מתחיל בחינוך, או ההיעדר בו. ההתגנבות לקופה של עד חמישה מוצרים עם עגלה המכילה הרבה יותר דומה מאוד להתגנבות לנתיב העמוס אחרי שעקפת את רובו דרך השוליים. האדישות לכך שאנחנו חוסמים, מאיצים מדי, מאיטים מדי, חולמים או עושים הכל חוץ מלהסתכל לאן שצריך זה מה שגורם ל-20 הרוגים בשבוע או מעל 230 הרוגים בשנה הנוכחית. עשו לעצמכם טובה, עצרו היום לפני מעבר חציה ותנו להולך רגל לחצות, או לחילופין תנו זכות קדימה במעבר של השוקולדים תיראו איזה טוב זה עושה לכם על הלב.
שדות הקטל הממוזגים
צחי בירן
20.7.2003 / 10:14