פול גאז בניוטראל של הקאמבק

א' הוא אדום. בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו האדומים. אין אדום ממנו. הפועל, קומוניזם, סוציאליזם, ויוה לה חופש. במאה ה-21, הוא עדיין אינו מסכים להתחבר לקדמה ולשפע, וקונה רק במכולת השכונתית ולא בסופרמרקט, ג'ינסים פשוטים ולא ליווייס, גולדסטאר ולא קרלסברג. וזו לא קמצנות או מיעוט יכולת פיננסית, זו בחירה.

א' חי משבת לשבת בבלומפילד, מראשון לראשון באוסישקין, ובאמצע מחפש אירועי ספורט זניחים לחלוטין, כאליפות הקט-רגל לחרגולי גוש דן, ומעודד במלוא מרץ פיצוח גרעיני חמנייה קובנים. פידל קסטרו היה מת עליו.

א' הוא התגלמות הסימפליזציה של החיים ובימי אינתיפאדה, חרא כלכליאדה ומצב רוח נאדה: אין יותר יעיל מהפשטה מוחלטת של היום-יום לכדי פסגת הנאה של שריצה בחוף מציצים. יש לו רחוקי משפחה באחת ממדינות צפון ארה"ב, באיזור כפרי פנוי מאוכלוסיה, אוויר צלול כמשאף ונטולין ומצב כלכלי יותר מסתם טוב. "רק תבוא", הם אומרים ומפצירים בו, "יהיה לך פה גן-עדן, תוכל לשרוץ כל היום באחוזה ולתפוס זבובים מרוב שעמום". אבל הוא: "לא יכול בלי הג'יפה של הארץ".

א' מרגיש עם, אבל חי בלי. א' הוא ה- 'פעם' , בפרסומת של יאיר לפיד, שמנסה לחיות בעולם של ה-'היום'. פעם, זה בעצם שנות השבעים המופלאות, שבמבט במורד הביוגרפיה של מדינתנו הצרה צרורה היו מעין שיא, או שמא נאמר, נקודת שפל סבירה באופן יחסי: הטלוויזיה החינוכית, תפוחי-עץ מסוכרים, הלונה פארק המיושן, משחקי ג'ולות וגוגואים, הגשש החיוור, ניקוי ראש, אורי זוהר חילוני, לרדת לסיני בלי דרכון, מפלס כנרת סביר פלוס, ננס-ננס נכנס אל המטבח ואפילו את רשת ג' עוד לא הקימו. הכל היה כל כך פשוט, לעזאזל. עשינו פה חיים משוגעים, אין מה לומר: מכבי אלופת אירופה, אירוויזיון פעמיים רצוף ובאמצע נתח סטייק עסיסי בדמות קמפ-דיוויד ושלום עם מצרים.

ואז הכל נגמר. שנות ה-80, אריק הכובש מבטיח 40 ק"מ ומבצע צבאי קטן שקיבל פתאום ממד של קבע, דור חדש של עם פלסטיני גדל, מתבגר, מבין, מואס: ויאללה בלאגן.

ומאז, אלוהים אדירים, רק צרות. גם בהפוגת החלום המתוק והקצר שהיה לנו ונופץ ב- 04/11/95 , ידענו שבבוקרו של יום, נקיץ למציאות אלימה. הרי זה טבעם המייאש של הדברים.

לכן א' מעדיף להישאר שם, בשנים הטובות. יצר לו בועה כזאת, מופע שנות השבעים, וחי בתוכה באושר. לא מדברים אליו הפיתויים והקדמה, ההיצע הבידורי הבלתי נגמר והאפשרות לבחור את גובה העמלה בבנק. בשביל מה הוא צריך 500 ערוצי חדשות, כדי להשוות את דיווח מניין ההרוגים והפצועים?
בשנות הקסם הספיק לו אחד, כולל "פסוקו של יום" בלילה.

א' מצא את הפתח הסודי, זה שמוביל למנהרת הזמן ולפני שיצא אל "המסע" השאיר לי ביפר ניוטרוני משוכלל, כזה שיוכל לצפצף גם 30 שנה אחורה. הוא ביקש שאודיע לו לחזור, כשסופסוף יהיה פה קצת שקט ושלווה, בסגנון של הימים ההם. סתם עבד עליי, ביפר צעצוע, לא עובד.