ניו איזראל לייט

ממעמקי השאול ומתחתיות המצוקה צומחת בשבוע האחרון תנועה חברתית חדשה - תנועתן של האמהות החד הוריות הצועדות מכל קצוות הארץ לעבר מגדל השן של החברה הישראלית. אי אפשר שלא להזדהות עם כאבה של אם חד הורית, שבנה סובל מפיגור, ונאלצת לכתת רגליה עד משרד האוצר על מנת לזעוק את זעקתם של אלו שגורלם לא שפר עליהם. בימים אלו, בהם שני שרי האוצר שלנו מספרים לנו כי בשנה הבאה ישראל תצליח אולי לצאת מהמיתון – עולה קול ברור וצלול מלמטה ואומר להם ולנו: אי אפשר לחכות עוד שנה. אנחנו רעבים, ואנחנו רוצים לאכול עכשיו! כבר שלוש שנים שהמצב פה חרא, ואתם לא עושים את המצב טוב יותר.

הבעיה שלנו מעולם לא הייתה חוסר כסף. גם בזמנים קשים, בהם הקופה הציבורית הייתה ריקה, בטננו לא הייתה תפוחה מרעב. הבעיה הקשה שלנו מאד פשוטה – סדר העדיפויות החברתי. ממשלות ישראל מימין ומשמאל דאגו תמיד לשמן, לטפח ולבשם את הקרובים אליהן. פעם היו הישיבות, הכוללים ובתי המדרש מקבלים תקציבים נאים, ואילו היום החליטה המפלגה שהבטיחה "שינוי" לחלק עשרות מיליונים לבתי המדרש של החילונים – הלא הם התיאטראות.

ממשלת ישראל, בהרכב הקפיטליסטי ביותר שידעה מעודה, החליטה כי על מזבח כלכלת השוק החופשי, היא תדרוס ברגל גסה ואלימה את אותם אנשים חלשים, אשר מתקשים לצוף מעל המים ללא סיוע ממשלתי. הממשלה הפריטה את אל על, תפריט בקרוב את בנק לאומי, תוציא את קופות הגמל מהבנקים, ותעשה עוד כמה צעדים מבית מדרשו של ביבי, ובאותה נשימה תרסק את ויקי כנפו ממצפה רמון ויתר חברותיה, רק בגלל שהלובי החברתי שלהן זעום, ותרומתן להעשרת קופת המדינה – אפסית.

זה המקום לקום ולומר לקברניטים שלנו כמה דברים:

·אנחנו לא רוצים להידמות עד כדי כך לידידכם האמריקאים. הכלכלה הקפיטליסטית הפרועה והפרוצה שלהם – מיטיבה רק עם החזקים וקורעת את החלשים. אין רצוננו לשלם עשרות אלפי דולרים על שירותי בריאות, לימודים, ביטוח לאומי ועוד מיני זוטות – רק כדי שנוכל לקנות עשרות טנקים אדירים ומאות מטוסי קרב מטילי אימה.

·אכפת לנו אחד מהשני. בימים אלו כולנו ויקי כנפו, ולו רק בגלל שקמה תנועה אמוציונלית טבעית שמוחה כנגד מדיניות עשיית הרווחים על חשבון חיי העובדים הפשוטים. אנו מסרבים לחיות תחת שלטון האימים של המשולש: כפר שמריהו-קיסריה-סביון.

·תסתכלו מערבה, לעבר מדינות נאורות המצליחות לקיים מדינות רווחה משגשגות, כגון: איטליה, צרפת. אפשר ללמוד גם מהם, לא רק מהדוד סם.

יש האומרים כי ויקי כנפו, אילנה אזולאי, ומרבית יתר ההורים החד הוריים הצועדים, הצביעו בבחירות האחרונות וגם באלו שלפניהן לליכוד. יש הטוענים, ואני ביניהם, כי בבחירות הבאות הם יגיעו לקלפי רעבים, אך יצביעו לליכוד למרות זאת. על אף שהדבר מקומם, אין זה מוריד מהתמיכה להם הם זקוקים ואותה הם מחפשים. רק סולידריות חברתית, והאמונה כי יש גבול ליכולת של ממשלת העשירים לפגוע בעניים – תוכל ליצור פה חברה שתשכיל לייצר תנופה קדימה.

נתניהו, שמאפייני הטפלון שלו התגלו בשנים האחרונות – יכול אולי להתמודד מול זעקתן של כמה נשים מסכנות. אולם סולידריות אמיתית, בה יצעדו מגזרים נוספים למען אותן נשים הנזקקות באמת, ולא למען הנשים המקבלות לטעמן מעט מדי מזונות, או כאלו שהחליטו להביא ילדים משלושה גברים שונים – תוכל להוליד את השינוי האמיתי.