"חברות מדעי החיים בישראל זקוקות מאוד ליד מכוונת, ולא כזה שמסתיים בהזרמת הון"

ltpgt
מחר, ה-12 בפברואר 2001, יתקיים הכנס השנתי ה-3 למדעי החיים, שנערך על ידי משרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג ישראל, בשיתוף עם "גלובס". במסגרת הכנס, המתקיים זו השנה השלישית ברציפות, יידונו רבדים שונים של תעשיית מדעי החיים הישראלית, כולל התפתחויות מדעיות, טכנולוגיות ועסקיות בתחומי העיסוק הבולטים והמוכרים יותר של תעשייה זו.
lt/pgt

ltpgt
בין היתר, יידונו מסקנות דו"ח מוניטור, שהוגש למשרד המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר, המתייחס לענף הביוטכנולוגיה בישראל. את המסקנות עצמן יציגו בפני באי הכנס מנכ"ל חברת מוניטור, עדי אלון, ומרכזת הוועדה, ד"ר רונית בנדורי - שותפה מנהלת לתחומי מדעי החיים בקרן ההון סיכון אוורגרין.
lt/pgt

ltpgt
על רקע דו"ח מוניטור, צפוי להתפתח דיון על מצב ענפי מדעי החיים והביוטכנולוגיה בארץ ובהשוואה לעולם. למרות שניתן להגדיר את הפעילות בענפים אלה בישראל כשוקקת, עדיין התפתחותם מוקדמת וראשונית למדי.
lt/pgt

ltpgt
"הפעילות בסקטורים אלה היא ענפה ומרתקת", אמר היום אחד ממשתתפי הכנס. "אולם נראה כי הפועלים בהם דווקא זקוקים מאוד ליד מכוונת, ואין כל סיבה שיד זו לא תהיה ידה של הממשלה. חשוב להבין גם שעידוד ממשלתי לא מסתיים רק בהזרמת הון: אחת מהמסקנות שעלו לאחרונה, לפיה יש להזרים 100 מיליון דולר לתעשיית הביוטכנולוגיה, אינה פתרון קסם. מעבר לעובדה שיש להקצות כספים, יש להפעיל הכוונה ולהפעיל שיקולים אסטרטגיים ארוכי טווח".
lt/pgt

ltpgt
"אין כל ביטחון כי ההמלצה שהתקבלה לממן את חממות מדעי החיים ב-100 מיליון דולר, היא בהכרח ההמלצה הטובה ביותר", אמר פעיל בענף. "נראה כי בכך תעודד הממשלה כמות גבוהה של מיזמים, על חשבון האיכות. לא מן הנמנע כי מה שצריך דווקא לתמרץ הן חברות מעטות יותר. דווקא אלו שנראה כי להן יש הסיכוי הטוב ביותר להפוך לסיפורי הצלחה עולמיים, ולהביא הכנסות ורווחים כמה שיותר גדולים וכמה שיותר מהר.
ltbrgt
lt/bgtהמדד היחיד להצלחת חברהltbgt
"כשיירשמו הצלחות ענק בינלאומיות של חברות ישראליות מתחומי הביוטכנולוגיה ותחומי מדעי החיים האחרים, התעשייה תתחיל לפרוח מעצמה, ותקבל את תשומת ליבם של המשקיעים הזרים הטובים ביותר - אלמנט חיוני להצמחת תעשיית ביוטכנולוגיה רצינית. נראה שיש לנו כיום כמה חברות שיש להן פוטנציאל לכך, כולל כמה חברות שכבר נסחרות בבורסות בחו"ל. אם אכן נצליח להפוך אותן לסיפורי הצלחה בקנה מידה ענק - הענף כולו עתיד להרוויח מכך".
lt/pgt

ltpgt
עוד יידונו בכנס נושאים דוגמת סוגיות משפטיות המייחדות את חברות הביוטכנולוגיה, הפרמצבטיקה, הציוד הרפואי וכדומה; מגמות עולמיות בתעשיות אלו; השלכות השלמת חשיפת הגנום האנושי; השלכות על תעשיית הגנומיקה והפרוטאומיקה; ועוד.
lt/pgt

ltpgt
אחד הפאנלים המרכזיים יעסוק במימון של חברות מתחומי מדעי החיים, כאשר גם בתחום זה המסר הולך להיות כי בתעשייה זו במיוחד, רכיב משמעותי באסטרטגיה הכוללת של חברה חייב להיות הפן הפיננסי. "בתעשייה זו, ובמיוחד בביוטכנולוגיה, אין הנחות: חברות חייבות לבנות את עצמן מבחינה מימונית ועסקית רחוק מאוד אל העתיד, משלבים מאוד מוקדמים.
lt/pgt

ltpgt
"הזרמת כסף עשויה להיות לפעמים המדד היחיד להצלחת חברה. על החברה לבנות מראש מקורות לשלבי ההתפתחות השונים, על בסיס הצרכים הרגולטוריים; הניסויים הקליניים הצפויים; תקציבי התרופות של הממשלות ושל הארגונים השונים; שיתופי פעולה עם ענקי הפרמצבטיקה, ועוד. לשם כך צריך ידע אדיר ומומחיות שאינה נלמדת בקלות", כך הסביר אחד ממשתתפי הכנס.
lt/pgt

ltpgt
בין המשתתפים ניתן להזכיר את בכירי משרד ארנסט אנג יאנג והיו"ר, יצחק פורר; ד"ר מרטין בקר, מנכ"ל חברת הביוטכנולוגיה XTL; ד"ר דליה מגידו, שותפה מנהלת בקרן ההון סיכון אינומד המתמחה במדעי החיים; מרטין גרסטל, יו"ר חברת הביואינפורמטיקה קומפיוג'ן; ד"ר אהוד גלר, שותף מנהל בקרן ההון סיכון מדיקה ונצ'רס פרטנרס, שהיתה הקרן הראשונה בישראל להתמחות בתחומי מדעי החיים ואשר בימים אלה ממש משלימה גיוס קרן המשך בת כ-100 מיליון דולר; ד"ר אבי לודמירסקי, מנהל קרן מדעי החיים בדיסקונט שוקי הון; בת-שבע אלרן, שותפה מנהלת לתחומי מדעי החיים בקרן קונקורד; ורות אלון, מנהלת תחום מדעי החיים בקרן פולריס.
lt/pgt

ltpgt
הכנס כולו ייערך בהנחיית ד"ר צחי ברגר, מנכ"ל Quantomix וחבר ועדת מוניטור.
lt/pgt