מבין כל פלגי הדאנס של שנות התשעים, שבט הטראנס קיבל מאז ומתמיד הכי פחות כבוד. השילוב הרב-לאומי של ההיפי-שיק מצד אחד והערסו-קור מהצד השני, מלודיות דבש המלכות לצד אתוס הקרחנה של לרקוד עד שאין רגליים - כל אלה השאירו את אניני הטעם מחוץ למסיבה הכי שמחה.
עכשיו, שנייה לפני שב"מדיה דיירקט" מישהו יחליט להוציא את אוסף "להיטי הזהב של הטראנס (פסקול לדור המטוגן)" שייוחצן בקמפיין משותף של ג. יפית ומיקו, יוצא (בייבוא של אם.די.אם.איי) הדיסק הכפול "אטרניטי", שכולל 18 סיבות מצוינות להתחרט שלא הייתם שם, ואם כן הייתם שם - תקבלו תזכורת למען מה בדיוק הקרבתם את מיטב תאי המוח שלכם. לי אישית הדיסק העלה בעיקר זכרונות קסומים מגואה (הכי קרוב שהגעתי למזרח זה בודפשט).
"אטרניטי" יוצא בדיוק בזמן, כשהמוזיקה שמושמעת במסיבות טראנס רחוקה מרחק גדול ממה שהכרנו פעם כטראנס - מה שנותן לטרקים הקלאסיים שבדיסק פרספקטיבה שעושה להם רק טוב. כמעט כל הלהיטנים הגדולים של הטראנס כאן: דה אייג' אוף לאב, הלוצינוגן (אל.אס.די), יוניון ג'ק, מן ווית נו ניים, קווירק, ג'נטיק, קילינג ג'וק, ג'ונו ריאקטור, אקס דרים ודלטה - מה שמבטיח את אוסף קלאסיקות גואה הטוב מאז אוסף הקלאסיקות של דרגון פליי.
הדיסק נעשה ברוח סיכומית, וכולל חוברת עם משאל בנושא טרק הטראנס הטוב אי פעם. הדיסק מוכיח שהטראנס העניק לעולם לא מעט כאלה, ובעיקר את ההבנה שלפעמים היפים עושים יותר חיים.
ערסים נהנים יותר
3.3.2001 / 18:53