איזה מין שם זה יתרו?

יתרו חותן משה נהג מנהג דני נוה, נדלק על הצד המנצח, ובא לראות מה חדש אצל המשפוחה. משה מארחו בחדווה, מספר לו על עשרת המכות ושובה את ליבו. אך יתרו, לא די לו בזה. הוא נשאר לישון. ביום המחרת רואה יתרו את משה קורע תחת נטל השפיטה, לקיים מה שנאמר: "הכל שפיט, הכל בגיץ, ורק איווט עושה מה בראש". הוא דואג למשה ואומר: "לא טוב הדבר אשר אתה עושה. נבול תיבול גם אתה גם העם, כי כבד ממך הדבר, לא תוכל עשוהו לבדך. עתה שמע בקולי איעצך... ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל, שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות, ושפטו את העם בכל עת".

אכן, דבר גדול. משה עובד לבד, ויתרו ממליץ לו לעבוד בצוות. לא לשפוט את כולם, אלא לעמוד בראש המערכת ששופטת. מה שנקרא, אותו כסף, פחות עבודה. משה מקבל בשמחה את הרעיון. עכשיו יהיה לו זמן לילדים הכושים של ציפורה (פארודיה על גזענות). ואני שואל: מה בדיוק חשב משה לפני בוא יתרו? שהוא יספיק לשפוט לבד את העם כולו? מה הוא, אהוד ברק? יצחק בן יצחק? האם הרעיון לחלק עבודה בין כמה אנשים מסעיר במיוחד? האם מישהו מוצא את הריאליה הזו לפיה הרבה אנשים יעבדו פחות זמן בלתי מושגת?

ובכן חברים, משה לא פראייר ואף לא בן פראייר היה. להפך: בשעות הפנאי הוא היה יועץ ארגוני. הדיון שלו עם יתרו לא היה על מהות סדרי העבודה אלא על מהות השפיטה. משה סבר כי המשפט מאת ה' הוא, ורק הנביא הגדול שמשדר את דבר ה' בכינון ישיר יכול לשפוט. יתרו בא ומסביר כי השפיטה ניתנה לבני אדם. הצדק, לשיטתו של יתרו, הוא בר השגה אנושית. דווקא הוא שאינו בן עם הבחירה יודע כי גם בגויים יש משפט וצדק, שהרי "חוכמה בגויים תאמין".
והנה שוב דאום מוכיח לכם כי כמו בכתבות של מיברג, גם אצל אלוהים יש את הטקסט ויש את הסאב- טקסט.

תסמונת דאום

יתרו מציע ששרי המשפטים יהיו "אנשי חיל, יראי אלוהים, אנשי אמת ושונאי בצע". ואבא היה שואל, אנשי חיל ויראי אלוהים ניחא, אך שונאי בצע? מנין ניתן להשיג שונאי בצע? ואבא היה גם עונה: להשיג ניתן, זה הכל שאלה של מחיר.