תעשיית ההיי-טק הגרמנית מגלה את ישראל

ltpgt
ltbrgt
lt/bgtמאת עודד חרמוני ltbgt
לפני כשבוע הודיעה קרן ההון סיכון הישראלית כרמל שהיא פותחת נציגות בחו"ל, כדי לסייע לחברות הפורטפוליו שלה להשתלב בשווקים חדשים. תהליך הגלובליציזה של הקרנות הישראליות אינו חדש, אך כרמל יוצאת דופן. במקום לפתוח נציגות בארה"ב או במזרח הרחוק - היא בחרה דווקא בגרמניה.
lt/pgt

ltpgt
הבחירה מבטאת שינוי בגישת תעשיית ההיי-טק הישראלית והעולמית כלפי גרמניה. חבל הריין הפך בשנה האחרונה למוקד לוהט להקמת חברות סטארט-אפ. הטיסות היומיות של לופטהנזה ואל על לגרמניה מלאות בחודשים האחרונים באנשי היי-טק. חברות התעופה נאלצו להגדיל את מספר הטיסות לגרמניה, שהפכה ב-2000 ליעד השישי בעולם עבור ישראלים.
lt/pgt

ltpgt
התנועה היא דו-כיוונית. נציגי חברות ענק וקרנות גרמניות מרבים לבקר בישראל, ובשנה האחרונה מגיעות לישראל, מדי כמה שבועות, משלחות של ענקי תעשייה כמו ברטסלמן, סימנס, דיימלר-קרייזלר, דויטשה בנק ודויטשה טלקום, המחפשים שיתופי פעולה עם חברות וקרנות ישראליות. בכמה חברות גרמניות הוקמו בחודשים האחרונים מחלקות המטפלות רק בישראל.
lt/pgt

ltpgt
התוצאה כבר ניכרת בשטח. זרוע ההשקעות של דויטשה בנק השקיעה, מאז אוגוסט 2000, בשתי חברות ישראליות: גיליאן וקום-סנס. תאגיד דיימלר-קרייזלר בוחן הקמת מרכז מו"פ בצמוד לאוניברסיטאות בארץ, ומעסיק נציג בישראל לאיתור השקעות. דיימלר ביצע בחודשים האחרונים השקעת המשך בקרן יורופאנד, שבה השקיע עם הקמתה ב-94'. גם נציגי סימנס, המושקעת בכרמל ובקרן הדו-לאומית סטאר, מבקרים בקביעות בישראל. אחדים מהמנהלים הבכירים בסימנס הם בעצמם ישראלים.
lt/pgt

ltpgt
במקביל מגלה התעשייה הישראלית, הנחשבת למוכוונת אמריקה, את השוק הגרמני. בריזקום ומיוטק פתחו באחרונה משרדי שיווק במינכן. ואלור, RTS וויזקום ביצעו הנפקות ציבוריות בבורסת נויר מרקט בפרנקפורט, וחברות נוספות, כמו אלאדין ואורבוטק, רכשו אחוזים בחברות גרמניות.
lt/pgt

ltpgt
מה לתעשיית הסטארט-אפ הישראלית ולגרמניה? בניגוד למוסכמה כי התעשייה הגרמנית מאופיינת בדייקנות ומשמעת יותר מאשר ברוח יזמית, בשנתיים האחרונות מתחולל בה שינוי עמוק. המדינה התעשייתית המסורתית הופכת במהירות לבית גידול של חברות סטארט-אפ וקרנות הון סיכון. מינכן מובילה את השינוי, והפכה לאחת מבירות ההיי-טק של העולם, לצד עמק הסיליקון ותל אביב.
lt/pgt

ltpgt
על פי נתוני חברת פנטין, העוסקת בפיתוח עסקי של חברות ישראליות בחו"ל, פועלות כיום בגרמניה 5,000-4,000 חברות סטארט-אפ - כמחציתן בתחומי התוכן, המסחר האלקטרוני ותשתיות האינטרנט, והשאר בתחומי הביוטכנולוגיה, התקשורת והמיקרו-אלקטרוניקה. ההשקעות בחברות בשלבים המוקדמים מגיעות לכ-%35 מכלל ההשקעות של תעשיית ההון סיכון הגרמנית.
lt/pgt

ltpgt
עד אמצע שנות התשעים כמעט לא צמחו חברות סטארט-אפ גרמניות. הבנקים העדיפו להשקיע ולהלוות כספים לחברות שהוכיחו יציבות. השינוי החל עם הופעתה של תעשיית הון סיכון גרמנית. מאמצע שנות התשעים, מספר הקרנות הגרמניות כמעט מוכפל מדי שנה, לכ-170 קרנות כיום. "זה מעיד על שינוי בתרבות. הגרמנים מטבעם לא אוהבים הון סיכון, אלא כספי ביטוח. לא מתאים להם להסתכן", אמר אהרן בית הלחמי, מנהל קרן יורופאנד, מהקרנות הוותיקות בישראל שחלק גדול ממשקיעיה הן חברות גרמניות.
lt/pgt

ltpgt
למעשה, תעשיית ההון סיכון הגרמנית היא השנייה בגודלה באירופה, אחרי בריטניה, ואחראית לכ-%20 מהשקעות ההון סיכון באירופה. "למרות הגידול במספר הקרנות, גם תעשייה זו, בדומה לתעשייה הגרמנית המסורתית, מאוד ריכוזית. כ-75% מההשקעות נעשות בידי 15 קרנות בלבד", אמר אריה גז, שותף בפנטין.
lt/pgt

ltpgt
לדעתו, השינוי המהיר מתרחש הודות לסיוע ממשלתי מאסיווי. "הממשלה מעודדת השקעות ומשקיעה בעצמה דולר אחד לכל 3 דולרים של השקעות פרטיות. הממשלה הפדרלית נדיבה, אך איטית. עיקר הפעילות נעשה בידי הממשלות של המדינות עצמן, המעודדות יזמים ומשקיעים להקים מפעלים וחברות".
lt/pgt

ltpgt
כעת גם הישראלים מגלים את גרמניה. "השוק הגרמני עצום. 40% ממכירות החברות הישראליות באירופה הן בגרמניה", אמר סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברת בריזקום, בני גלזר.
קשריה של משפחת פדרמן, לשעבר הבעלים של אל אופ והמשקיעה העיקרית בקרן, סייעו בהשגת ההשקעות מגרמניה. בין השאר, רכשה לפני כמה שנים את מפעל השבבים Freiberger, אף הוא בין המשקיעים בקרן. אל הקרנות האלה מצטרפות מגנום, שקיבלה השקעה של חברת דויטשה טלקום וקרן כרמל, שזכתה אף היא להשקעה גדולה של סימנס.
lt/pgt

ltpgt
"יש בגרמניה הרבה כסף, אבל כדי להשתלב פה צריכים להיות כאן", אמר ד"ר וולטר גרסל, לשעבר מנהל בכיר בסימנס וכיום שותף בכרמל ומנהל פעילותה בגרמניה.
lt/pgt

ltpgt
לדעתו, הקשרים בין התעשייה הישראלית והגרמנית מיוחדים במינם, "למרות העבר, שקשה לשכוח אותו, ואולי בגללו. הרבה מאוד חברות ישראליות גילו את נויר מרקט, ובגרמניה רואים בישראל מודל חיקוי ואחת המובילות בעולם בתחום הטכנולוגי ומעוניינים להרחיב את שיתוף הפעולה".
lt/pgt

ltpgt
גם בית הלחמי חש שהיחסים עם גרמניה יוצאי דופן. "אולי בגלל ההיסטוריה, לגרמנים יש יחס חיובי לישראל ובשעות קשות בורחים פחות ממשקיעים ממדינות אחרות. לכן יש באחרונה כותרות רבות על השקעות גרמניות בישראל". לדעתו, המהפכה הטכנולוגית בגרמניה רק מתחילה. "יש במדינה הרבה מאוד מכוני מחקר ואוניברסיטאות המייצרות המוני מהנדסים המעוניינים להשתלב בתעשייה. גרמניה עדיין לא מתחילה לממש את הפוטנציאל הענק הטמון במהנדסיה".
lt/pgt