ביוטכנולוגיה IN דוט.קום OUT

ltpgt
אין ספק שהנפילות החדות במניות הדוט.קום פקחו את עיניהם של המוני משקיעים שנכוו מהמפולת בנאסד"ק, והחלו להשקיע את כספם על בסיס פרמטרים אחרים, ישנים אולי. אולם המטרה היא ברורה: לבחון כל השקעה לגופה תוך ניסיון למזער את הסיכון הגלום בה.
lt/pgt

ltpgt
שינוי טעמים זה, במקביל להתפתחות תעשיית מדעי החיים, גרמה לכך שכספים רבים הופנו להשקעות בתחום זה, ובשנת 2000 ערך השוק של חברות הפועלות בתחום מדעי החיים הגיע לכ-430 מיליארד דולר, כ-38% יותר מהשנה החולפת. כמובן שגם תחום זה סבל מהירידות החדות בנאסד"ק, אולם כאשר משווים את ביצועי החברות מתחום מדעי החיים לביצועי מדד הנאסד"ק, מתברר כי חברות אלו השיגו בשנת 2000 תשואה עודפת.
lt/pgt

ltpgt
ענף מדעי החיים הגיע לתודעת הציבור הרחב הרבה בזכות ההתקדמות הרבה בפרויקט מיפוי הגנום האנושי. היתה זו חברת Celera הנסחרת בבורסת ניו יורק (סימול: CRA) שהודיעה במהלך 2000 כי היא עומדת לפני סיום מיפוי הגנום האנושי של האדם (פרויקט שנוהל במקביל לפרויקט אקדמי עולמי למיפוי הגנום האנושי).
lt/pgt

ltpgt
ההתקדמות בפרויקט מיפוי הגנום הביאה את נשיאה היוצא של ארה"ב, ביל קלינטון, וראש ממשלת אנגליה, טוני בלייר, להתייחס לסוגיית הקניין הרוחני שנצבר בפרויקט. התבטאותם בדבר הצורך לחלוק עם הכלל את המידע שנצבר בפרויקט במקביל לירידות בשווקים גרמו למניותיה של CELERA לרדת מרמה של 276 דולר למניה לכ-45 דולר, בה היא נסחרת כיום. אך גם כיום נסחרת החברה, שעדיין אינה מרוויחה, לפי שווי מכובד של כ-2.8 מיליארד דולר.
lt/pgt

ltpgt
אתמול ערך עיתון "הארץ" כנס בנושא ביוטכנולוגיה (בחסות חברת סומך-חייקין KMPG). ההתעניינות הרבה מצד חברות ומשקיעים מרמזת אולי על הפוטנציאל האדיר שעדיין טמון בתחום זה. גם הממשלה מנסה בימים אלו להתוות מדיניות ברורה יותר לענף הביוטכנולגיה, ולא מזמן התפרסם דו"ח ועדת מוניטור (הדו"ח המלא יתפרסם בימים הקרובים) שמטרתו לבחון את פוטנציאל הענף בישראל, ולהמליץ לממשלה על הדרך הנכונה לקדם אותו.
lt/pgt

ltpgt
השוואה מעניינת שנערכה במהלך הכנס היא בין תעשיית הדוט.קום לתעשיית הביוטכנולוגיה, ששניהם נחשבים לתחומי ההשקעה החמים ביותר בשנה האחרונה. דני פישמן, מנכ"ל משותף בתמיר פישמן, סקר את הדומה והשונה בין שני הענפים במגוון אספקטים:
ltbrgt
lt/bgt אפקט הגאות בשוק ההוןltbgt
בנקודה זו קיים דמיון רב בין שני הענפים שזכו לאמון רב מצד המשקיעים, ובראשם קרנות הון סיכון. כידוע, כספי המשקיעים זרמו בהתלהבות רבה לתעשיית הדוט.קום, לעתים ללא אבחנה וללא בחינה מדוקדקת של הפוטנציאל הגלום בהשקעה. גאות זו הביאה גם לפריחה בשוק הראשוני ולשגשוג הענף. גם חברות הביוטכנולוגיה נהנו מאמון המשקיעים, ומספר חברות ישראליות אף הספיקו להנפיק את מניותיהן בשוקי העולם (XTL, קומפיוג'ן, קריקס).
ltbrgt
lt/bgt מודל עסקיltbgt
פה טמון ההבדל העיקרי בין שתי התעשיות. בעוד שרוב חברות דוט.קום רבות הוקמו ללא שום תוכנית עסקית ברורה (מה שלא הפריע להן לגייס כסף רב מהמשקיעים), חברות הביוטכנולוגיה פועלות בדרך כלל על סמך מודל עסקי ברור (הכולל מודל שיווקי ומודל רווח ישימים). שוני זה נובע בין היתר מהפשטות היחסית בהקמת חברת דוט.קום לעומת הקושי הרב יותר בהקמתה של חברת ביוטכנולוגיה.
ltbrgt
lt/bgt רווחיותltbgt
גם בתחום זה קיים הבדל בין שתי התעשיות. חברות הביוטכנולוגיה נהנות מרווחיות גולמית גבוהה (בשלבים הראשונים חברות אלו מאופיינות בהפסדים, אולם בסיום פיתוח המוצר הן נהנות מרווחים גבוהים). לעומתן, רוב חברות הדוט.קום מאופיינות ברווחיות גולמית נמוכה ורובן המוחלט מציגות הפסדים הולכים ותופחים מבלי שנראה כי מצב זה ישתנה בעתיד הנראה לעין.
ltbrgt
lt/bgt חסמי כניסהltbgt
חברות הדוט.קום נהנות אומנם מחסמי כניסה נמוכים מאוד, אך זהו גם אחד הגורמים לכשלון הענף. הכניסה לענף אינה נתקלת בקשיים, ופשוט יחסית לגייס כסף מהמשקיעים (לפחות עד מארס-אפריל 2000). לעומת זאת, הידע, המקצועיות, והצורך ברעיון ייחודי, הנדרשים על מנת להקים חברת ביוטכנולוגיה יצרו חסמי כניסה גבוהים ידע זה שאינו קיים בד"כ בידי המשקיעים יוצר גם קושי בגיוס כספים.
ltbrgt
lt/bgt טווח ההשקעהltbgt
השקעה בחברת ביוטכנולוגיה היא השקעה לזמן ארוך (מספר שנים). התעשייה של היום יצרה אומנם חברות המתמחות בתחומים צרים יותר של שלב הפיתוח (חברות שלא מפתחות תרופה מתחילתה עד סופה, אלא מפתחות כלים וטכנולוגיות לחברות בתעשייה, לדוגמה), מה שמאפשר השקעה לטווח קצר יותר. אך עדיין לא ניתן להשוות להשקעה בחברת דוט.קום שה"אקזיט" של המשקיעים בה יכול להיות גם לאחר כמה חודשים בלבד.
ltbrgt
lt/bgt זרימת כספים לתחוםltbgt
גם תעשיית הדוט.קום וגם הביוטכנולוגיה, הנחשבות לפופולריות בשוקי ההון, נהנות מאמונם ומכספם של המשקיעים. יותר ויותר חברות מתחומים שונים משקיעות במיזמי טכנולוגיה וביוטכנולוגיה, קרנות הון סיכון החלו להתמחות גם הן בהשקעות בתחומים אלו, וקרנות נאמנות רבות הוקמו במטרה להשקיע בחברות משני התחומים הללו. לשם המחשה, חברות מדעי החיים גייסו ברבעון האחרון של שנת 2000, שלא היה מוצלח במיוחד בשוק ההון, מעל ל-12 מיליארד דולר.
ltbrgt
lt/bgt הבנה יחסית בתחוםltbgt
הציבור והצרכנים בשוק ההון מדקלמים את המלה ביוטכנולוגיה, אולם מעטים מבינים באמת בתחום הרחב של מדעי החיים המורכב מתתי תחומים נוספים (ביו-אינפורמטיקה, ביוטק, ועוד), ומחברות המתמחות בתהליכים שונים ומגוונים. לעומת זאת, חברות הדוט.קום מדברות בשפה פשוטה וברורה יותר, מה שגרם למשקיעים רבים להפנות כספים אליהן.
ltbrgt
lt/bgt היצע חברותltbgt
בעוד ענף הדוט.קום והגאות שנרשמה בו איפשרה לכל סטודנט צעיר עם רעיון לאסוף משקיע או שניים ולהקים חברה, ענף הביוטכנולוגיה אינו מאפשר זאת. הידע הנדרש, הרעיון והפטנטים בענף זה הינם מסובכים יותר, וללא הבנה ורמת מקצועית גבוהה מאוד, לא ניתן להקים חברה. שוני זה, שהזכרנו גם בדיון על חסם הכניסה, יצר הי