זה שאתה לא שם לא אומר שאתה לא קיים

מאת גיא סבר

1. סטיב פרנסיס – סופרמן סטיבי לקח להאקים אולג'ואן את הקבוצה, אמר יפה תודה (או שלא) והשתתפותו במשחק הרוקיס (הוא שחקן שנה שניה) לא מפצה על כלום. העם איתך במאבקך הצודק אדון פרנסיס.

2. דירק נוביצקי – כמה שחקנים מעל שני מטר, שקולעים שלשות באחוזים מדהימים ולוקחים ריבאונדים ללא הפסקה אתם מכירים? יש גרמניה אחרת. דנקה שיין אדון נוביצקי.

3. אנטואן ג'יימסון – כוכב גולדן סטייט למד באוניברסיטה עם אחד, וינס קרטר, במשך השנה הראשונה שלו בליגה הוא התכתב עם וינס על חוויות השנה הראשונה מעל דפי NBA.com , אבל זה היסטוריה, העונה הוא מחזיק את גולדן סטייט על גבו, כשהוא שמיני בטבלת הקלעים של הליגה. מה, לא מספיק?

4. לאמאר אודום – שוב, ההשתתפות במשחק הרוקיס לא מחפה על החידלון, הקפיץ האנושי לא יהיה באולסטאר, ומה שמספיק בשביל לסבול את הקליפרס יום אחרי יום, לא מספיק כנראה לחגיגה.

5. סם קאסל – הוא מזכיר את E.T, שני החברים שלו שם, וקאסל הוא חוליה חשובה בהצלחה של מילווקי. אפליה על בסיס לא ברור.

6. מרקוס קאמבי – קודם כל הוא תופעה. יש שיגידו שהוא לא מספיק טוב. יש שיגידו שהוא נפצע כל הזמן. אבל מרקוס קאמבי מוסיף צבע למשחק כשהוא לוקח ריבאונד גמלוני בידי האיטריה שלו, (וגם כשהוא רודף אחרי דני פרי אחוז אמוק ברחבי הגארדן) צבע.

7. אנדרה מילר – הוא הרכז הצעיר הכי טוב בליגה. למה הוא לא באולסטאר? כובע. אם מילר היה משחק בכל קבוצה אחרת חוץ מקליבלנד, הוא היה אולסטאר. מחיר הבינוניות.

8. אנטואן ווקר – לא נבחר לאולסטאר בגלל היותו אנטיפת. שחקן, שחקן אבל מה עם האישיות?

9. בריאן גראנט – הגיע למיאמי בשביל לשחק לצד מורנינג, לרוע מזלו הוא הפך בלית ברירה לסנטר של מיאמי. הוא נותן מספרים כמו מייסון, אז מה קרה? אין מקום לרסטפארים?

10. איציק אוחנון – הסיבה היחידה שהוא לא שם היא בגלל שהאמריקאים עוד לא שמעו עליו.