11 סיבות (פחות) טובות למסיבה

מאת שי גולדן


1. סופשבוע רגוע – האולסטאר של ה–NBA הוא המוביל מבין כל משחקי הכוכבים של הליגות המקצועניות האחרות. ולא בכדי. דייויד סטרן שיווק את ה–NBA כליגה של כוכבים, פנומנים בסניקרס גבוהים ובראסטות אפריקאיות. ליגה עם גרוב שחור לבורגנות הלבנה. את מסע הצלב השיווקי הזה הובילו מגה סטארים אמיתיים, בירד, מג'יק, מיכאל ירדן. מאז שפרשו, הליגה מחפשת באופן נואש במה להמלטת אולטרא סטארים חדשים. אבל זה לא עובד. הרייטינג צונח, הכדורסל בהתאם והקהל שוכח. ה"אולסטאר וויקאנד" הוא תמיד הזדמנות טובה להזכיר לילדים מכיתה ו'2, למה כדאי לקנות גופיות של שאק.


2. רק היום, מבצע אמצע העונה – האולסטאר מעניין את כולם, לבד מכוכבים עצמם. זאת אומרת, לבד מהכוכבים שאין להם שום דבר להוכיח לאף אחד (חוזה של 130 מיליון דולר לשבע שנים, יסדר גם לכם כמה ברגים בראש). שאק, קובי, וינס קרטר, כולם שוקלים אם לעשות לנו את הטובה הגדולה ולתת מעצמם 25 דקות של דאחקות על המגרש. לא, לא, הם לא מקצוענים נטו ששומרים את עצמם לקראת הפלייאוף. הם פשוט לא שמים קצוץ על הבייבי של הליגה.


3. טרייסי מגריידי? – טרייסי מגריידי הוא המצאה של מגזין ה–NBA. אין שחקן כזה באמת. גם אם ראיתם אותו באיזה היי לייט מטביע מעל כיסא, עושה 360 מעל צ'ארלס אוקלי או קובר פוקס מהשלוש, אל תשלו את עצמכם, טרייסי מגריידי לא קיים.


4. עלה ירוק או עלה לניידת – אלן אייברסון הוא ה–MVP של העונה הסדירה. תרשמו לכם ביומן. עוד בימים שהראה לשפר את הגב במשחקים בין ג'ורג'טאון ליוקון, דייויד סטרן פחד מהיום שאייברסון יראה את הפנים שלו באולסטאר. אבל הכדורסל חזק וגדול מהאנשים שמנהלים אותו, ואלן אייברסון מצוי כעת בתהליך דה דה לגיטימציה. הוא לעולם לא ישקע אל לב הקונצנזוס, אבל תרצו או לא, אם אייברסון יהיה ה–MVP ביום ראשון, תוכלו לרשום את התאריך כרגע בו הליגה מכרה את נשמתה לכדורסל הטהור. (גם אם הוא מחביא "קולט" חצי אוטומטי בתא הכפפות)


5. אין אנד אאוט – כריס וובר – אין. קווין גארנט – אאוט. ע"ע הסעיף הקודם. הליגה מצויה בתהליך ניקוי אורוות. החרטא התדמיתית לא עושה רושם על אף אחד מאז שמייקל פרש. אנשים לא מוכנים להסתפק יותר בסיסמאות. "גארנט יביא שלום", זה נחמד. אבל "וובר, הוא הדבר האמיתי". מצלצל הרבה יותר טוב.


6. בתולים – מוזר שאנתוני מייסון קיבל את הזימון הראשון דווקא בעונה הראשונה שלו במיאמי. השנים שלו בשארלוט היו הולמות הרבה יותר לזימון הבכורה. גם אנטוניו מקדייס לעס קש בשקט עד שזומן למשחק בפעם הראשונה. אבל אם יש צדק בעולם – ומסתבר שיש מחסור בתחום הזה לאחרונה – אז איך זה שסטפון מרבורי מופיע בפעם הראשונה בלבד במשחק, כשבפועל הייתה זו צריכה להיות הפעם השלישית או הרביעית שלו? ועוד פעם: טרייסי מגריידי? פותח בגארד? סטפון רק מחליף? למה מה?


7. מתים עליך, אלונזו – הקטע עם לבחור פצועים, חולים, נכים, פיסחים ועיוורים למשחק, יצא כבר מכל החורים. באמת נוגע ללב שאלונזו גמר את העונה – ואולי את הקריירה. באמת מרגש שגרנט היל חירבש את הקרסול, אבל לא מדובר באירוע צדקה. הפעם היחידה בה היה לזה מקום, היה באולסטאר של מג'יק, אחרי האיידס. הפעם, מוטב היה לשים פתק צהוב. העיקר ההיליך הדמוקרטי.


8. על הראש מ 2-3 – שני צמדי הגארד–סמול פורוורד הכי טובים בליגה משחקים בנבחרת של המזרח. ספרי ואלן יוסטון מהניקס וביג דוג וריי אלן מהבאקס, הם רמה בפני עצמה. יש להם מספרים, יש להם את הלוק, יש להם כת גרופיס' פרטית. אבל זו הפעם הראשונה בשלוש השנים מאז שני הצמדים משחקים במזרח, שהם מתלבשים ביחד באותו חדר הלבשה. נו טוב, זה ידוע שלא משתלם לחנוק את קרליסימו. להזכירכם: ריי לואיס מהבלטימור רייבנס, הוא שחקן הפוטבול המוערך ביותר בעולם היום. התיק שלו מול בריאן ביליק המאמן, נקי. התיק הפלילי שלו, לעומת זאת, כולל עסקת טיעון בעניין פעוט של רצח מדרגה ראשונה.


9. מייקל, תנעל נעליים, אתה משחק הערב – באופן מסורתי, הליגה בוחרת, במקרים של פציעה, לזמן שחקן מהקבוצה המקומית לסגל האול סטאר. הוויזארדס כל כך חלשים ואנמיים, שאין לאף אחד חשק לראות מישהו מהם מתרוצץ עם גופיה של המזרח. בעמדת נשיא המועדון יושב גבר סתור קרחת, שגם היום, עם חימום מתאים לפני המשחק, יכול להוריד 20 נקודות על הראש של כל אחד בליגה.


10. אירופה, אירופה – נכון, סאבוניס לא בשיאו, מרצ'וליניוס פרש, פטרוביץ' מונח עמוק באדמה ואפילו גיורגי מיורסאן משחק בצרפת, אבל זו לא סיבה להתעלם מהעובדה שהאירופאים נותנים עונה מעולה בכדורסל האמריקאי. סטויקוביץ' הוא היום אחד משלושה השוטרים הטובים בליגה. השוטר הכי טוב, אגב, משחק בדאלאס. הוא לא מייקל פינלי. קוראים לו דירק נוביצקי. הוא דטלף שרמפף עם ג'אמפ שוט, ולארי בירד בלי משחק פוסט אפ. אבל לטעמי, כבר היו, הוא משחק את הכדורסל הכי טוב שאירופאי שיחק אי פעם ב–NBA. חבל שגם הוא צריך להמתין לשנה הבאה. אם בכלל.


11. המזרח, בהליכה – המערב מלביש רק שני פוינט גארדים. ג'ייסון קיד, בין כאפה לאסיסט, וחברו הטוב ביותר, גארי (אני הרבה מעבר לשיא) פייטון, יגלו שקשה לרוץ למתפרצת עם אנטוניו מקדייס בסקנד גארד, וטים דאנקן בסמול פורוורד. המערב שלח סגל לא מאוזן, בלי קלעים, ובלי מוסרים. הם יקפצו לריבאונד, אבל לא הרבה יותר מזה. מי ימסור לוובר, ראשיד וגארנט לאלי הופים? המזרח, בהליכה. ולא שזה משנה למישהו.