לב פראי

האמת לב פראי לא הולך טוב בלי סמים. לא מדובר באחת מיצירות הפאר של דיוויד לינץ' אלא בסרט שבתחילת התשעים עוד נחשב לחתרני. ניקולאס קייג' הפך מאז לאליל אמיתי ולורה דרן נעלמה לה במחוזות הזמן, משאירה אותנו עם חצי תאוותנו בידנו, משפשפים על ההופעה שלה בים של אהבה.

ללולה יש אמא משוגעת וחבר שהוא אסיר לשעבר. נו לא מספיק? אתם באמת צריכים את התוכן של הסיפור הזה. נו זה דיוויד לינץ' עם השיגעון הבלתי מוסבר שבו כל אחד מבין מה שהוא רוצה. למרות שיחסית מדובר באחד הסרטים היותר ברורים שלו. פוסט-מודרניזם במיטבו...אתם יודעים...שביל האבנים הצהובות וכל השאר.

כשראיתי את הסרט הזה בקולנוע בתור ילד, זה היה נראה לי דבר מטורף שרק גדולים מבינים. יותר מעשור אחר כך, אני שם את הכותר במכשיר ומשום מה מתענג. יש משהו גרובי בלראות את הסרט הזה בבית שלך עם סאונד סבבה (לא, אין לי ערכת קולנוע ביתי, אבל עדיין נהניתי) ואווירה נכונה. בדי.וי.די הסרט הזה מקבל אפיל אחר, כייפי. כאילו נוצר לדי.וי.די עצמו.

ייאמר לזכותנו שאנחנו הראשונים שיכולים לראות את הסרט. בעולם הסרט הזה עוד לא יצא ורק בישראל יכולים לצפות בגרסת הדי.וי.די. מי אמר שאנחנו ישנים על האף? לפחות בכל הקשור לדי.וי.די, אנחנו מה זה מתקדמים.

הדיסק חסר תוספות באופן מחפיר. אולי כל כך מיהרו להביא אותו לארץ, ששכחו את התוספות בחוץ. אבל למי מי איכפת מהתוספות תגידו? למשך שעתיים חביבות תתנתקו מהמציאות בחוץ, קחו איזה שאכטה טובה ותביאו אותה בניקולאס קייג'. וזה גם נראה אחלה על המדף. תבלו.