יש שיגידו שברגע שראית סרט עוקץ אחד ראית את כולם. יכול להיות מאד שהם צודקים אבל למי איכפת. "תשע מלכות" הארגטיני הוא סרט כיף לערב חמסין עם אבטיח ובולגרית.
ריקארדו דרין שמשחק את הנוכל מרקוס (והשחקן האהוב עליי בארגנטינה, לאחר ששיחק באינספור טלנובלות ובסרט הקסום "הבן של הכלה"), לוקח תחת חסותו בוקר אחד את חואן (גאסטון פואלס), נוכל סוג ז' עם המון כוונות טובות.
על השניים נופלת עיסקה משהו גוטה גוטה שכוללת מכירת סידרת בולים שנקראת "תשע מלכות". השניים שחיים בבואנוס איירס של ימנו אנו, יודעים שחייבים לעבוד ביחד כדי להתקמבן ולהמשיך לשרוד. המטרה היא להביא את החבילה של הכסף, יהיה המחיר אשר יהיה.
כפי שכבר הבנתם מדובר בסרט עוקץ קלאסי, כזה שלקראת סופו כבר מתחילים להבין מי נגד מי. אבל נדמה שאפשר להסתכל על הסרט הזה בתובנות קצת יותר עמוקות. הסלוגן של הסדרה "טירונות" היה פעם, תסכלו עליהם תראו אותנו. אני אומר תסתכלו על ארגנטינה והסרטים שלה ותראו אותנו.
מצוקה כלכלית, כולנו עופר מקסימוב, אנשים שחושבים איך לשרוד עד לקומבינה הבאה והכל כשברקע בנקים קורסים. אולי הגיע הזמן שמישהו יעשה פה סרט כזה גם כן? זה אקטואלי וזה מעניין.
התוספות בכותר לא קיימות. מה הקטע? בגלל שזה סרט ארגנטינאי לא מגיע לנו תוספות? לא ברור למה תמיד בסרטים זרים אנחנו לא זוכים להצצה מאחורי הקלעים או לראיונות עם השחקנים והצוות. לטעמי הדבר הזה חסר. לא צריכים להביא סרט זר רק כדי לצאת ידי חובה.
מבחינת הסרט עצמו כפי שאמרנו אין חידושים, אני אישית אהבתי מאד את הסצינה שעושה כבוד כבוד, למלך סרטי העוקץ, דיוויד מאמט. לחובבי הז'אנר וכאלה שעוד לא נמאס להם.
תשע מלכות
1.7.2003 / 16:34