רשות הסידור

מנכ"ל רשות השידור, יוסף בראל, מאיים בשבועות האחרונים בנקיטת צעדים דרסטיים כתוצאה מהקיצוץ הצפוי בתקציב הרשות. כזכור, החליטה הממשלה להפחית בצורה ניכרת את אגרת הרדיו והטלוויזיה שאנחנו משלמים, לקראת ביטולה המוחלט בעוד כמה שנים. עיקר האיום שהפנה בראל, כוון כלפי תחנות הרדיו ה"בלתי רווחיות", כהגדרתו, ובהן רשת א' וקול המוזיקה.

אני מודה - איני נמנה עם קהל המאזינים של הרשתות האלה. וכמוני, אני סבור, גם מרבית האנשים שיקראו את הכתבה הזו. כך שמבחינת "רייטינג" - אכן מדובר בתחנות לא רווחיות. לו היו בבעלות פרטית - הרי שהיה מתבקש ואף נכון לסגור את התחנות האלה כבר לפני זמן רב. אלא שכאן קבור הצ'לו. כשמדובר ברשות השידור - רשות ציבורית שממומנת מכספי משלם המיסים ואמורה לתת מענה לכל המגזרים - שיקולי הרייטינג אינם יכולים להילקח בחשבון. בשום פנים ואופן.

רשת א' היא עבור אנשים רבים חממה תרבותית, שמגנה עליהם מפני החברה השסועה והמתבהמת שבחוץ. שידורים מגוונים בנושא תרבות, אמנות, ספרות ושירה, מסורת, פולקלור, היסטוריה וייעוץ מומחים הם עבור אותם אנשים עולם ומלואו. נכון, לא תמצאו שם מבצעים נושאי פרסים (כבר מזמן אין להם אפשרות לממן אפילו עציץ), וגם לא תשמעו שם על הדיסק החדש של כריסטינה אגילרה - אבל עבור אותו פלח קטן מהאוכלוסייה שכן מאזין לתחנות האלה - אין כל צורך בכך.

נו, אז עכשיו תשאלו - איך תוכל הרשות בכל אופן לממן את המשך השידורים אחרי שהוחלט על קיצוץ של עשרות מיליוני שקלים מתקציבה? הכל טמון בתשובה לשאלה היכן נוגסים, למי מקצצים ובמי פוגעים. כמובן שהכי קל לפגוע ברשת א' ובדומותיה. סביר להניח שמאזיני התחנות האלה לא יקימו קול צעקה. הם לא יצאו לכיכרות, לא ילכו להפגין ולא יופיעו בשום טוק שואו כדי לגולל את העוול שנגרם להם. מנגד, אם ינסה מנכ"ל הרשות לפגוע בשכרם של העובדים הוותיקים - נרגיש כולנו את התוצאות - כשהמסכים יוחשכו על ידי ועד העובדים הדורסני של הרשות.

אז כדי שלא ימשיכו לשקר לנו ולהוליך אותנו שולל, הנה לכם כמה מקורות מהם ניתן לקחת את הכסף - שלנו - כדי להמשיך ולקיים את השידור הציבורי למען אותם מגזרים. כ-80% מתקציב הרשות (שעומד היום על למעלה מ-900 מיליון שקלים!) מנוצל לטובת משכורות. במילים אחרות, מכל מאות המיליונים שהיא גורפת - רק 20% מופנים לייעוד המקורי שלה - הפקת שידורים. השכר הממוצע שם הוא מהגבוהים במשק - ועומד על למעלה מ-20 אלף שקלים. מעבר לכך - טכנאים ועובדים ותיקים מרוויחים למעלה מ-50 אלף שקלים בחודש(!). בזבוז משווע, מכסות מופרזות של שעות נוספות ושכר מרקיע שחקים - לכל אלה יש לשים קץ, ומיד. מדוע שכספנו יוסיף לממן את תקציב העתק של מגיש החדשות חיים יבין - שמשלשל לכיסו כמיליון שקלים בשנה? מדוע שנאפשר למנכ"ל הרשות לחלק מענקים שמנים ל"כוכבים" כדי שלא יערקו לערוץ המתחרה? אם שיקולי רייטינג לבדם מנחים את מקבלי ההחלטות - מוטב שיערקו בעצמם לרשות השניה, לכבלים או ללוויין.

מישהו שם, גבוה בכסא המנכ"ל, שכח כנראה את הייעוד האמיתי של הגוף שברשותו הוא עומד. אם אכן יתממשו האיומים, והגופים הבלתי רווחיים ברשות ייפגעו - אין סיבה להמשיך ולשלם את האגרה. אין שום הצדקה בעולם להוסיף ולממן את השחיתות והסיאוב האלה. יש דרך פשוטה ויעילה להתמודד עם גזירות התקציב - לקצץ באותם מקומות בהם כבר מזמן היה צריך לעשות כך.