וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מלחמת יום החירטוטים

צחי בירן

29.6.2003 / 10:00

צחי בירן מסתכל לאחור על המלחמה בעיראק ומגלה בלוף אחר בלוף אחר בלוף

בחדרים האפלים של קהיליית המודיעין זועמים על הצעתו של יו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, יובל שטייניץ, לבדוק את תפקוד מערכת הביטחון במלחמת המפרץ (2). שטייניץ דורש לבדוק, בין השאר, האם היה צורך אמיתי בפתיחת ערכות המגן – צעד שעלה למדינה מיליונים רבים ונחוצים. בעוד מנהיגי "הקואליציה לשחרור עיראק" מזיעים בכבדות מול הביקורת הציבורית המתעצמת נגדם בעקבות היעדר הנשק המובטח להשמדה המונית - הקברניטים בירושלים מחייכים לעצמם כאילו מדובר במערכון של יצפאן, שכלל אינו נוגע להם. ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, מאדים במבוכה מול התפטרות שריו, הביקורת שמשמיעים יריביו והקילוסים שמשמיעים עורכי עיתוניו. נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, חוטף עדיין בקטנות מיריביו (בכל זאת 11 בספטמבר היה רק לפני פחות משנתיים) על דו"חות מופרכים וקשרים שנופחו לצורר הגדול – אוסאמה. ורק ראש הממשלה שרון, שר הביטחון מופז ו"המלחיץ הלאומי", האלוף גלעד, יושבים בלשכותיהם ואינם חשים צורך להסביר דבר.

רק בישראל, אומה קצרת זיכרון, נוהגים כאילו לא הייתה מלחמה במפרץ (2). הציבור, האופוזיציה ועורכי העיתונים שכחו שלפני פחות מחצי שנה האכילו אותנו בכפית הפחד יום-יום. מה לא סיפרו לנו – יש לסדאם חוסיין נשק ביולוגי וכימי, יש לו יכולת לשגר טילים שיפגעו בבתינו מצוידי הממ"דים. חברים ממערך ההצלה עדיין ממששים בכאב את כתפם המחוררת מהחיסון נגד אבעבועות שחורות. חברים אחרים ממערך המילואים של הנ"מ ופיקוד העורף עוד מלקקים את צלקות הצו-8 - שארך בדיוק יום אחד פחות מהנדרש למענק המילואים. הכל נשכח, הכל נסלח.

אל לנו הישראלים ללגלג על הסי.איי.איי, האף.בי.איי, האם.איי-5 והאם.איי-6 – לסימני השאלה והקריאה שלנו יש כתובת מקומית: אזור חיוג 03 – 15 קומות מתחת לפני האדמה, הבור, הקריה, תל אביב. איפה הם אותם עילויים מודיעיניים שניבאו לנו סבירות נמוכה, אבל קיימת, למטח טילים אחד או שישה? איפה הם אותם נביאי זעם ששחררו בכל יום תרחיש יום הדין חדש לכותרות העיתונים? מישהו צריך להסביר.

חשוב להבין, מזוודה עם חיידקים קטלניים אפשר להחביא ולהבריח למדינה אחרת – אבל סקאדים? מדובר, למי ששכח, בטריילרים גדולים שקשה להחביא במרתף בפלוג'ה או בתיכרית. כל האיום על ישראל התבסס על אותם טילים זכורים לרעה שפתחו מרפסת לתושבי רמת גן. כל "היכולת המוגבלת" שמכרו לנו אנשי המודיעין הייתה מושתתת על הטילים לטווח ארוך – אז לאן הם נעלמו?

במהלך המלחמה דיווחו גורמי מודיעין מיומנים כי הסקאדים בתנועה למערב עיראק, אחר כך דיווחו שהם הוכנסו לבגדד כמפלט אחרון – ואז השתרר שקט בבור. אמרנו טילים? אז אמרנו. מילא שהאמריקאים לא יודעים להבדיל בין סקאד לקומביין - אבל אנחנו? האם המחדל המודיעיני של מלחמת יום כיפור הפך את בעלי הכומתות הירוקות לכסת"חים כה מקצועיים, או שאולי המודיעין שלנו מיובא, כמו הכל, מהיו.אס.אוף פאקינג איי?

מה שבטוח, זה שבמערכת הביטחון לא מרגישים כל חרטה על החארטה. הם יגידו לבטח, שעדיף לא לקחת סיכון כשמדובר בחיי העם הנבחר, אם יש ספק אז אין ספק – ועוד כל מיני אמרות שפר שלומדים בבה"ד 1. זה נכון שהכל נגמר בסדר, אבל זה לא אומר שהכל בסדר. גורמי המודיעין לא היו צריכים להיות מופתעים מהקריסה המהירה העיראקית ולא היו צריכים לפרסם תרחישים הלקוחים מסרט של מנחם גולן. בפעם הבאה שמופז מתלונן למשרד האוצר על הקיצוצים בתקציב הביטחון, צריך לזכור להוסיף לו לחשבון כמה סוללות לפנס ושישה מטר ניילון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully