ראש הממשלה הנבחר, אריאל שרון, הקים את צוות משא ומתן של הליכוד להרכבת הממשלה החדשה עוד לפני היוודע התוצאות הסופיות. כבר לפני מספר ימים מינה שרון את ראש עיריית ירושלים, אהוד אולמרט, שר האוצר לשעבר, עו"ד יעקב נאמן ואת מנכ"ל הליכוד, אורי שני כחברי צוות המשא ומתן הקואליציוני.
בצוות לא חברים חברי כנסת המיועדים לתפקידי שרים, ביניהם רובי ריבלין וסילבן שלום, שנחשבים למקורבים לראש הממשלה הנבחר. מקורבי שרון טוענים כי הסיבה למינוי הרכב האנשים הללו כחברי המשא ומתן הקואליציוני, היא שמדובר בצוות מקצועי ונטול אינטרסים אישיים, שיאפשר להביא לסיום מהיר של המשא ומתן.
הבוקר העריך ח"כ סילבן שלום (ליכוד) כי המשא ומתן עם מפלגת העבודה על הקמת ממשלת אחדות עשוי להתעכב עקב פרישתו של ראש הממשלה, אהוד ברק, מראשות המפלגה. "בגלל מגבלת הזמן שמחייבת את הליכוד לאשר את תקציב המדינה עד סוף מרץ, ייתכן מצב שבו תוקם ממשלה צרה תוך השארת פתח לצירוף מפלגת העבודה בעתיד", אמר ח"כ שלום.
אמש קראו הח"כים בליכוד להליכה לממשלת אחדות עם העבודה, אך במפלגת העבודה עסוקים היום, אחרי התבוסה המוחצת, במאבקי ירושה והדעות לגבי הצטרפות לממשלת אחדות חלוקות. חיים רמון, אברהם בורג ורענן כהן תומכים בממשלת אחדות. השרים יוסי ביילין ושלמה בן עמי הביעו התנגדות נחרצת למהלך כזה.
בראיון בערוץ השני אמר אמש ביילין: "הדבר החשוב הוא להגיד לא מפורש לממשלת אחדות מזויפת בראשות שרון". ביילין הוסיף כי אם ילך שרון ב"דרך השלום", הוא יזכה לתמיכת מפלגת העבודה.
ממשלת אחדות - האופציה העדיפה
ארבעת התרחישים האפשריים:
1. ממשלת אחדות: האופציה המועדפת של שרון. הוא יודע כי רק עם תמיכה רחבה ככל האפשר תוכל הממשלה בראשותו לשרוד עד סוף הקדנציה - נובמבר 2003.
ההחלטה האם להצטרף לממשלת אחדות, תלויה במאבקי הירושה הצפויים במפלגת העבודה, לאחר שאמש הודיע ברק על פרישתו מראשות מפלגת העבודה ומהחיים הפוליטיים. אם תחליט העבודה להצטרף לממשלת אחדות, שתכלול כ-85 ח"כים, צפוי שרון לתת לעבודה שמונה תיקים ועוד שלושה או ארבעה סגני שרים. מקורביו של שרון אמרו כי בכוונתו להציע למפלגת העבודה הצעה רצינית לאחדות, שתכלול שני תיקים בכירים: תיק החוץ לשמעון פרס, תיק האוצר ותיקים נוספים משמעותיים.
לממשלה צפויים להצטרף בכירי העבודה: שמעון פרס, חיים רמון, דליה איציק, בנימין בן אליעזר, מתן וילנאי ורענן כהן. בתוך הליכוד המועמדים הבטוחים לתפקידי שר הם חברי הכנסת סילבן שלום, מאיר שיטרית, לימור לבנת, יהושע מצא ורובי ריבלין. בנוסף, יחולקו תפקידים לשותפות האחרות: ש"ס, יהדות התורה, עם-אחד, מרכז, ישראל ביתנו, ישראל בעלייה והמפד"ל וכן לשני התומכים במחוץ - דן מרידור (מרכז) ודוד לוי (גשר).
2. ממשלת ימין צרה: בליכוד לא מתכוונים להמתין לעבודה זמן רב מדי. אם בתוך עשרה ימים לא יגובשו קווי יסוד משותפים, ינסה שרון להקים ממשלת ימין צרה. יחד עם המפלגות החרדיות יוכל שרון לגבש קואליציה של 58 ח"כים ועוד שבעה פוטנציאליים: דן מרידור, רוני מילוא ויצחק מרדכי ממפלגת המרכז, סיעת עם אחד והאחים דוד ומקסים לוי, פורשי ישראל אחת.
בממשלה צרה יקבל הליכוד 19 שרים, ש"ס תקבל חמישה, המפד"ל תקבל שניים ויתר השותפות יקבלו שר אחד (יהדות התורה, חירות, האיחוד הלאומי, ישראל ביתנו וישראל בעליה). מקורביו של שרון אמרו כי הוא עשוי להקים בשלב ראשון ממשלת ימין-חרדים, שתתבסס על כ-63 ח"כים, ולהשאיר תיקים פנויים למפלגת העבודה.
3. ממשלת ימין-מרכז: ממשלה כזו תוכל למנות כ-65 ח"כים. הליכוד, ש"ס, האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו, מפד"ל, יהדות התורה, ישראל בעליה, גשר, חירות, דן מרידור ורוני מילוא - סה"כ 62 ח"כים. עשויים להצטרף גם הח"כים יצחק מרדכי ושני חברי הכנסת של סיעת עם אחד - בסך הכל 65 ח"כים. יתכן וממשלה כזו תזכה לתמיכה של 67 ח"כים, שכן אם לוי ומרידור יבקשו לקבל תיקים בממשלה כזו, יהיה עליהם להתפטר מן הכנסת. במקרה כזה עשויה הממשלה להגיע ל-67 ח"כים. אולם בשתי האופציות הללו, הממשלה תהיה בת ערובה בידי סיעות הימין, שיהיה ביכולתן להפילה, אם דרכו המדינית הפשרנית לא תמצא חן בעניהן.
4. ממשלה עם עבודה מפולגת: קיימת אפשרות של התפלגות בעבודה והצטרפות חלק ממנה לממשלה. בממשלה זו יתמכו הליכוד, ש"ס, חלק מהעבודה, מפד"ל, יהדות התורה, ישראל בעליה, גשר, מרידור ומילוא, ואלי גם עם אחד - בסך הכל 72 ח"כים. אולם, לממשלה כזו תהיה תוחלת חיים קצרה, בעיקר בשל חוסר יכולתו של שרון לגשר בין פרס מצד אחד לגנדי מצד שני.
המפלגות הדתיות צפויות להציג במשא ומתן הקואליציוני דרישות תקציביות שעלותן כחצי מיליארד שקלים. בין הדרישות: כמאתיים מיליון לתקציב הישיבות, כ-50 מיליון לפנימיות תורניות ו-40 מיליון לרשת מעיין החינוך התורני של ש"ס, שתובעת גם להכשיר בהקדם את הערוצים הפיראטיים.
התקציב נושף בעורף
לפי החוק, חייב שרון להקים קואליציה ולהציג את ממשלתו בפני הכנסת בתוך 45 יום, מרגע פירסום התוצאות הרשמיות של הבחירות ברשומות. התוצאות אמורות להתפרסם ביום שלישי הבא, כך שהמועד האחרון שבו יוכל שרון להציג את ממשלתו הוא ה-30 במרץ, יום אחד בלבד לפני המועמד האחרון הקבוע בחוק לאישור תקציב המדינה.
לפיכך יצטרך שרון, ככל הנראה, להשביע את ממשלתו עד סוף פברואר, או לכל המאוחר בתחילת מרץ.
אם תקציב המדינה לא עובר בקריאה שניה ושלישית עד סוף חודש מרץ, תתפזר הכנסת ויערכו בחירות כלליות חדשות. כל עוד לא ייכנס שרון לתפקידו וכל עוד לא הושבעה ממשלה חדשה, ימשיך אהוד ברק לכהן כראש ממשלה לכל דבר.