דגימת שתן

רבי שלום חנוך אמר פעם: הציבור מטומטם, ולכן הציבור ישלם. כעת, 20 שנה לאחר שורת המחץ, יש להוציא גרסה מעודכנת: הציבור ישלם בגלל שנבחריו מטומטמים. 120 אנשים, שלחלקם המילה חוק זרה כמו זרותו של הקוראן לבאבא סאלי, יושבים להם בירושלים בתוך המבנה המרובע שנקרא בטעות בית המחוקקים, ומשתינים עלינו בקשת צהובה וחמוצה. תשתו אחים שלי, תשתו.

פעם עוד אמרו לנו שזו לימונדה – היום הם כבר מודים: מדובר בשתן חמוץ-חריף, כזה שכבר עלה להם לראש, והם מקיאים אותו החוצה. האמת, שעד לפני זמן לא רב, לא כל כך התעניינו בעבודתם של הנבחרים הלא מובחרים. ידענו מצוין שהם אוהבים את עצמם אהבת עזה כמוות, וידענו עוד יותר שאותנו הם ממש לא. אך למרות כל זאת, הסימביוזה הייתה נהדרת: פעם בארבע שנים היינו בוחרים במי שהשתן שלו היה הכי טעים. אבל הזמנים השתנו: בזמנים הטובים – הח"כים היו יודעים לבצע את המשימה שלשמה הם נבחרו: להצביע. היום אנחנו צריכים לתת להם שלושה מיליון שקלים, כדי ללמד את אותם נבחרים, כיצד מצביעים.

בשלושה מיליון שקלים אפשר לעשות הרבה דברים, להלן דוגמאות מעטות שליקטתי עבורכם: בכסף זה ניתן לרכוש כ-600 מחשבים אישיים לשימושם של תלמידי ישראל בבתי הספר ברחבי הארץ. כמו כן ניתן לממן שכר לימוד באוניברסיטה ל-333 צעירים משכבות המצוקה בעיירות הפיתוח. בשלושה מיליון שקלים ניתן לחלק חצי שקל לכל אחד מאזרחי ישראל. אפילו ניתן לנגב את התחת בשלושה מיליון שטרות של דולר אחד. אך לא במדינת חוק כמו ישראל! אנו נעניק את הכסף הזה לח"כינו המסכנים, ששכחו איך מתבצעת מלאכתם היחידה - ההצבעה. הדמוקרטיה המתגוננת שלנו, אינה מתגוננת עוד מפני הפלסטינים שרוצים להורגינו, היא חדלה גם מלהתגונן מפני העשבים השוטים שרוצים לטרפד כל מה שלא דומה להם. הדמורקטיה שלנו מתגוננת מפני נבחרי הציבור שלה. כי הם רוצים להרוס אותה, ומצליחים כל כך יפה.

שלושה מיליון שקלים ייצאו בקרוב מהקופה הציבורית המצומקת כפניה של ישישה חסרת שיניים בת 103, וכל זאת בגלל שסגן השר יעקב אדרי שלח את היד לכיסאו של אהוד יתום, שבעצם היה אמור להגיע אבל נתקע בשירותים. השר אברהם פורז התבלבל בכיסאות, התיישב אצל חיים כץ, ועשה לו נעים בכיסא. מיכאל גורולובסקי פשוט התמתח ובלי לשים לב הצביע במקום גלעד ארדן. ואסל טהא רצה, כנראה יותר מידי, להסביר לשכנו כיצד מצביעים, ואילו ליצמן ראה מי שלח יד לכפתורים של ענבל אבל הוא עדיין לא מוכן לגלות. בגלל כל אלה ניאלץ להוציא איש-איש מכיסו המרופט והריקני את השקלים הבודדים שהצלחנו להסתיר מביבי לפני חודש, וניאלץ לממן לחבורת הסוררים את המערכת האולטימטיבית למניעת זיופים. גם ההצעה - שנפלה לבסוף - להצביע באמצעות מערכת טביעות אצבעות אינה כה גרועה כפי שעלולים הח"כים האהובים לחשוב, שהרי כמעט כולם מיומנים במלאכת מסירת טביעות האצבעות.

ולסיום, הצעה גרועה: הדג, כידוע, מסריח מהראש. ואצלנו הראש כל כך מצחין, עד שצואת כבשים נדמית למי קולון לידו. הראש עצמו מסובך בכמה פרשיות איים יווניים ואולי גם דרום אפריקאים. שר האוצר שלו מעולם לא נחשב כאדם שפיו וליבו שווים. גם השר לביטחון פנים נחשד לא מזמן בפלילים ובג"ץ או שניים נגדו עדיין תלויים. על ליברמן מספרים כי הביא פעם מכות לכמה ילדים. ועל נעמי בלומנטל ומלחמתה בצדק ובחוק כבר שמעתם כולכם. הם מועדים ומועדים, ואת כולנו מפילים, אולי כדאי שנציע להם לחתום אתנו, האזרחים, הבוחרים, על מפת הדרכים? אנחנו נשתדל להתנהג מעט יותר נחמד, והם יפסיקו לבצע בנו חיסול ממוקד?