בתי המשפט מאשרים מרבית הבקשות להאזנות סתר

במהלך שנת 2002 ביקשה המשטרה מבתי המשפט המחוזיים בישראל 1,095 אישורים להאזנות סתר לעבריינים, מתוכם נדחו רק שש בקשות. כך חשף היום השר לביטחון פנים, צחי הנגבי, בפני ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת. על פי הנתונים, רוב האזנות הסתר בוצעו במסגרת חקירות רצח (392 האזנות) וסמים (314 האזנות). עבירות נוספות בהן הוגשו בקשות להאזנות סתר הן: מירמה, שוד, אלימות, סחיטה, הלבנת הון, סחר נשים ועבירות ביטחוניות (27 האזנות סתר).

בקול ישראל דווח כי במהלך הדיון שאלו חברי הכנסת את הנגבי מדוע בתי המשפט דוחים אחוז כה מצומצם ממספר הבקשות. השר הודה כי הנתונים אכן מעלים סימני שאלה, אולם ציין כי ייתכן שהסיבה היא שהדיונים נעשים במעמד צד אחד, של אנשי המשטרה.

894 מההאזנות בוצעו בקווי טלפון קוויים של חברת בזק. רק 48 מההאזנות בוצעו בטלפונים סלולריים. במשטרה טוענים, כי קיימים קשיים טכניים בהאזנה לטלפונים סלולריים.

ח"כ דוד טל (עם אחד) שאל את ראש אגף המודיעין במשטרה, ניצב אילן פרנקו, האם בעשר השנים האחרונות ביצעה המשטרה האזנות סתר לשרים וחברי כנסת בשהותם במשכן הכנסת. פרנקו סירב להשיב לשאלה, והדבר עורר את זעם חברי הוועדה והעומד בראשה, ח"כ מיכאל איתן (הליכוד). איתן אמר כי הוא עשוי לעתור לבג"ץ נגד המשטרה, בדרישה שתאשר או תכחיש את עניין ההאזנות במשכן הכנסת.

בדיון גילה יו"ר הכנסת לשעבר, ח"כ אברהם בורג, כי בשנות כהונתו בתפקיד ביקשו ממנו גורמים שונים לבצע האזנות סתר לחברי כנסת, אולם הוא סירב לבקשות וההאזנות לא בוצעו. "הארץ" דיווח כי בורג סירב להרחיב את דבריו, אולם ככל הנראה הוא התכוון לפניות מהשב"כ.