מאת מיכל סבו
היום יצאו המצביעים את ביתם ויצעדו לעבר הקלפיות, שם ישלשלו ספק בחיל ורעדה ספק בביטחון, את מה שהם רואים כפתק הנכון. "נכון", הוא עניין של קונספציה. "נכון" מרחף אי שם בין זמן למקום. נכון יעשו הבוחרים אם יתעשתו ויתעלמו מריכוז היתר של תעמולת הבחירות הממוסדת שבקעה ממסך הטלוויזיה, ולא נעלמה מרשת האינטרנט. שם, במרחב הוירטואלי, בחלל האינטרנט נטול הגבולות, חווינו תעמולה עם כללי משחק שונים ממה שהכרנו. עכשיו הזמן לשאול מחדש שאלות הנוגעות לעניין של גבולות חופש הביטוי, ויותר מהכל, לדון מחדש על מקומו של המדיום והשלכותיו על חיינו.
פרולוג
אחת מחלוצות המאבק המקוון היתה ח"כ נעמי בלומנטל, שהעלתה לאינטרנט בסוף חודש נובמבר עצומה הקוראת לראש הממשלה, אהוד ברק, להתפטר מתפקידו. נמרצת וגאה בפועלה האינטרנטי, מצליחה בלומנטל לאסוף באותה עת כ-600 חתימות, עם חזון להתרחב לכדי חצי מיליון מוחים ומוחות. לשכת ראש הממשלה מסרבת להגיב על העניין, מה שמעלה את התהייה האם ניכרת קלות הדעת באשר למדיום החדש, האם כל מה שקורה ברשת "לא נחשב", או שעצם הנושא לכשעצמו אינו מחייב התייחסות.
כשבועיים לאחר מכן מודיע ברק על התפטרותו. אין להסיק מכך, כי קיים קשר בין הדברים, שהרי אותה תקופה היתה רווית לחצים על התפטרותו של ראש הממשלה, שמצאה ביטוי בכל החזיתות, לרבות בזירת ההאבקות המקוונת.
בוודאי שמתם לב לשתיקה אותה נדר באחרונה המועמד לראשות הממשלה מטעם הליכוד, אריק שרון. באחת מהשיחות הנדירות עם הציבור, בימים רחוקים, אי שם לפני כשישים יום, צ'יטט שרון עם הגולשים. אלפיים גולשים במספר הציגו בפניו שאלות רבות בתחום המדיני, כמו גם שאלות בתחום האישי. בין השאר, נשאל שרון אם הוא מכיר את השיר "אריק", וייעץ לגולש שכנה את עצמו "ג'וינט" להתרחק מהסמים. בשלב זה, תופס האינטרנט תאוצה ומתחיל למצב את עצמו כזירה משמעותית בעיני הבוחרים והמועמדים. באמצע חודש דצמבר, ישיבת מרכז הליכוד עולה לשידור חי ברשת, אשר למרות מגבלות הפס הצר עוברת בהצלחה.
יומיים לאחר מכן, מחליטה ש"ס להתחבר לשנות האלפיים, ומכריזה על עליית אתר המפלגה הרשמי. "אנחנו עולים בלי קשר לבחירות", אומר איציק אבידני, עוזרו של ח"כ בניזרי והאיש שמרכז את היוזמה. יש להודות, כי ההכרזה על האתר באה בעיתוי מושלם. נכון לשעה זו, האתר עדין לא באוויר.
הסתבכות העלילה
הספירה לאחור מתחילה, והאווירה ברשת האינטרנט הישראלית מתחממת. רפש פוליטי מתחיל לבצבץ במרחב, כאשר נוער מפלגת העבודה מזדרז ומשגר לאינטרנט את הפירוש שלו לתעמולה מקוונת. יוזמי האתר מחליטים להשתלח בחופשיות בשרון, בניגוד להצהרה הפומבית של ברק כי לא יהיו התקפות אישיות. הכניסה לדף שמוקדש לשרון מלווה בהשמעת השיר מתקופת מלחמת לבנון: "רד אלינו אווירון, קח אותנו ללבנון, נלחם בשביל שרון, ונחזור בתוך ארון". שרון מתואר כאדם "המסוכן ביותר לביטחון מדינת ישראל", והאחראי להקמת ארגון החיזבאללה. מימד ההפחדה הולך ומתעצם וכאנקדוטה משעשעת, מציינים מפעילי האתר שבניגוד ליריב שהוא "סתם" חקלאי, למועמד שלהם, המוצג כסופרמן, יש גם תחביבים כמו נגינה על פסנתר וריצה. שעות ספורות לאחר פרסום הידיעה, מודיע ראש מדור אינטרנט בנוער עבודה, רם פרדס, כי בעקבות פניה מצד תנועת הליכוד ומצד מטה ברק, הוחלט לשנות ולעדן את תוכן האתר.
קלימקס
עכשיו כבר האווירה ממש בוערת. בימים הראשונים לחודש ינואר, עולה לאינטרנט משחק חם ומסוכן. מפעילי אתר כהנא משגרים לרשת מספר משחקים הפועלים בתקן פלאש ומציעים לגולש "להרוג" אישי ציבור, אותם הם מגדירים כ"פושעי אוסלו", ביניהם את ראש הממשלה אהוד ברק, יוסי ביילין ושמעון פרס. הסרטון הקצר מציג את שלושת הגיבורים בורחים מטירה, לבושים במדי אסיר וחמושים באקדחים. עכשיו אפשר להתחיל לירות בהם, כשכל פגיעה מזכה בנקודה. אם מיציתם את המשחק, תוכלו לעבור למשהו אחר, כמו למשל להכות בראשם של האישים בפטיש. אולם הדובדבן שבקצפת הוא המשחק האחרון בקטגוריה - "הרוג את יאסר ערפאת וצבור נקודות".
אתר ועדת הבחירות, שעולה לרשת באמצע חודש ינואר, במטרה להקל על המצביעים באיתור הקלפי שלהם, הופך ליעד אטרקטיבי לעשרות ניסיונות פריצה של האקרים ישראלים. המלחמה ברשת גועשת. אתר הסאטירה "אסור לחזור לימי שרון" נפתח באותה עת ומציג תמונות מהאינתיפאדה האחרונה בליווי טקסטים, ובראשם סיסמת הבחירות של ברק, "למען עתיד ילדנו, אסור לחזור לימי שרון". בעל האתר זוכה לשיחת טלפון מצד מטה הבחירות של ברק, ונדרש להסיר את האתר מאחר שהוא מכיל קטעי הסתה והפרת זכויות יוצרים. יום לפני עליית אתר הסאטירה, נפרץ אתר ברק מספר פעמים ומוצבים בו דגלי "כך".
מועד הבחירות מתקרב בצעדי ענק. גלי צה"ל מדווחים על הפצת תעמולה חריפה בלתי רשמית באינטרנט מצד מטה הבחירות של ברק. בין היתר, נראה שרון באחד התשדירים כשהוא מגמגם בעת שמדבר על השלום שיביא. בתשדיר אחר, נראה שרון נוסע על טנק ודורס 'סטיקר' שעליו כתובה הסיסמא "רק שרון יביא שלום".
שבוע ליום הבוחר. תנועת ש"ס פונה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט מישאל חשין, בדרישה למנוע את קיום הצ'אט המתוכנן באינטרנט עם ח"כ אופיר פינס. מעניין לציין, ששבוע לפני כן, נערך ללא הפרעות צ'אט עם ח"כ מהליכוד דני נוה. בש"ס טענו שאם הם היו יודעים על הצ'ט עם נוה, גם אותו היו מנסים למנוע. חשין דוחה את דרישת ש"ס וטוען שתחום האינטרנט אינו כלול בחוק התעמולה. בנוסף, מציע חשין הפרדה מעניינת בין אינטרנט שמספק שידורי רדיו, טלוויזיה ותכנים אחרים לבין צ'אט, אותו הוא מדמה לשיחת סלון המאפשרת לגולשים להביע דעתם, ועל כן דינו שונה מתעמולה.
רגע לפני הבחירות חוזרת ההסתה לרשת הישראלית. תמונה של ראש הממשלה, אהוד ברק, לבוש מדי אס אס מופיעה באתר האינטרנט הישראלי הפופלארי רוטר.נט. הגולשים מזדרזים להביע מחאה חריפה וכעבור כחצי שעה, מסירים מנהלי הפורום את התמונה מהאתר.
אפילוג
תעמולת הבחירות ברשת האינטרנט הישראלית חוותה ללא ספק תהליך קריטי של חבלי לידה. ההערכה היא כי המדיום הצעיר, שבודק עכשיו בריש גלי את גבולות המותר והאסור, ימצא עדנה מסוימת לקראת המרוץ הבא לראשות הממשלה. יש לצפות, כי בעתיד תטה התעמולה למיסוד כלשהו, שיבוא לידי ביטוי בשתי צורות. האחת, קשורה למסגרת התארגנות הגופים המתמודדים בזירה הפוליטית. לא מן הנמנע, כי יציבו המפלגות נציג מטעמן אשר יהיה ממונה על ההתארגנות הפוליטית באינטרנט, וימנע מצבי כאוס בהם נוער של חזית זו או אחרת פורק כל עול ואומר את כל שיעלה על רוחו. היבט נוסף, נלמד מפסיקתו של השופט חשין שממחישה את תחילת המיסוד החוקי של הפעילות הפוליטית המקוונת. אותם כללים החלים על כל אמצעי תקשורת אחר, ימצאו את ביטויים ברשת. האינטרנט הוא לא משחק ילדים, וקסם האנרכיה יהיה כפוף לגבולות הטעם הטוב.