מחר כשתשבו מול המדגם מדוכאים עד היסוד (או תקפצו לתקרה מרוב שמחה) תדעו לכם שלעובדה שחלק מהאנשים מגיבים לאותה סיטואציה בשמחה או בעצב יש סיבה פיזית. שינויים הנראים לעין בדרך בה המוח עובד מספקים רמזים להבדל הפיזי בין אופטימים לפסימים.
חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד, ארה"ב, טוענים כי מצאו דרך להבדיל בין אלה ששיחקו אותה ויצאו אופטימיים, לטיפוסים הדיכאוניים הציניים, שיצאו הרגע מסרט של מייק לי. הם בדקו קבוצה של נשים בגילאים 19 עד 42, שחולקה לשתי תתי קבוצות: אופטימים ומוחצנים מול נוירוטים וחרדים.
לשתי הקבוצות הוצגו תמונות של אירועים שמחים כמו יום הולדת ומסיבות, ושל מקומות עצובים כמו מחלקות בבית חולים. צוות החוקרים מצא כי האופטימים הגיבו בעוצמה גבוהה יותר לתמונות השמחות מאשר לתמונות העצובות. ואילו אצל החרדים באופיים פעילות המוח היתה רבה יותר באופן משמעותי בזמן הצפייה בתמונות עצובות.
ד"ר ג'ון גבריאלי, שהוביל את המחקר, אמר כי "תגובת המוח לתמונה היתה תלויה במיוחד באישיותו של הנבדק". המחקר לא קבע האם מיעוט או ריבוי הפעילות המוחית הם סימפטומים של אופטימיות ופסימיות או המקור לקיומם. ד"ר גבריאלי סבור כי המידע החדש על "ארכיטקטורת המוח" יתרום לטיפול במצבים כמו דיכאון. לדבריו "אנחנו לא יודעים עד כמה הדבר מושפע מגנטיקה או שהוא תגובה נלמדת".
זה הכל בראש שלך
3.3.2001 / 18:53