עוד פעם אהוד?

קמפיין ברק מדהים אותי. אמש, מוצאי שבת, בוזבזו שוב דקות ארוכות בתשדירים, על נאום של אהוד ברק. לא שהופעותיו הקודמות של ברק היו טובות אבל זו של אמש היתה גרועה במיוחד: ברק היה נרגז ונרגן. הוא צולם בהופעה פומבית במעיל עור שחור כשהוא כועס, אבל על מי? ברק נשא נאום ארוך ומפותל הפונה להגיון ומסביר כי ילד שהיה בן 3 בשנת הכניסה ללבנון, 1982, בגר, עבר את כל מסלול הלימודים ונהרג בלבנון, מלחמה בה אשם, על-פי קמפיין העבודה, אריק שרון.

שתי הערות:

- אני חוזר על דעתי שמלחמת לבנון אינה נושא במערכת הבחירות הזו, משום שהיא הסתיימה (נכון, בעזרתו האדיבה של אהוד ברק). ובבחירות מסתכלים על ההווה ועל העתיד. לא על העבר.

- אף אחד לא רוצה להצביע לנואם עצבני, מתוח וכעוס. זה משדר חוסר ביטחון. אז אהוד ברק לא אשם שיצא לו נאום כזה. אבל הקמפיין שלו אשם בכך שבחר לשדר נאום זה, ובהבלטה.

חברים, אני לא מבין. הרי כבר הוכח, בסקרים, שהופעותיו הטלוויזיוניות של ברק לא זו בלבד שלא מביאות לו קולות – הן יוצרות תחושה שלילית. אז למה ??

והליכוד

מצד אחד, לא עשו שם נזק, כי המשיכו בקמפיין המכוון שלא לעורר גלים. אבל בכל זאת, אמש החמיצו שם הזדמנות להעביר את המסר הכי חשוב שלהם בנקודת הזמן הנוכחית: "בואו להצביע". המסר אמנם הוזכר אמש על-ידי כמה מהדמויות המצולמות, אבל זה לא מספיק כדי לחרוג ממשבצת השידורים של התשדירים, ולהחדיר את הקריאה אל תוך החדשות ושידורי האקטואליה. אם למשל היו מראים אתמול דמות, או דמויות חדשות בתשדירים כמו נתניהו (אם הוא היה מסכים זה היה נפלא לליכוד), או אפילו רצף של אישים בולטים כמו לימור לבנת, מאיר שטרית, דן מרידור, דני נווה, רובי ריבלין ואחרים, כשכל אחד מהם קורא לבוחרים לבוא ולהצביע – תחנות הרדיו היו עטות על האייטם הזה כמוצאות שלל רב, ובכך היו מעצימות את המסר החשוב כל כך לליכוד היום: "בואו לקלפי".